תשובה:

מנהג זה מוזכר כבר בדברי הרמ"א בשולחן ערוך (אבן העזר סא, א): "ונהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן". ויש כמה טעמים לזה – ביום הנישואין נמחלים עוונותיו של אדם, וזה כמו יום כיפור של הזוג; וגם שלא יהיו שיכורים בשעת החופה; לבטל כל ריב בעת החתונה. יש שכתבו עוד כמה טעמים אבל אלו הטעמים העיקריים.
יש קהילות שבכלל לא קיבלו עניין זה של התענית. והרב עובדיה יוסף שליט"א פוסק שאין לספרדים לצום ביום החתונה, במיוחד בדורות אלו שיש יותר חולשה בעולם, אלא הוא ממליץ לעסוק בתורה באותו יום. (שו"ת יביע אומר חלק ג – אה"ע סימן ט).
גם לאשכנזים יש ימים שאין צמים בהם – והדעה המקילה ביותר בזה היא שבכל תאריך שלא אומרים בו תחנון, אין לצום (עיין משנה ברורה תקעג ס"ק ז), ובוודאי המקל כשיטה זו לא הפסיד. וגם יש מקום להקל לאכול אחרי צאת הכוכבים, גם אם החופה תערך יותר מאוחר בלילה, וכן נוהגים לאכול מיד אחרי החופה גם אם נערכת באמצע היום.
אבל לעצם השאלה – האם אפשר להקל לאשכנזים בימים שנוהגים שהזוג כן צמים, במקום שזה קשה? יש פוסקים שהקילו בזה ש"אם קשה עליהם התענית מאד לא יתענו" (ערוך השלחן אה"ע סא, כא). ונראה שאין כוונתו לאדם שיהיה חולה בגלל הצום, זאת אומרת שיצטרך לשכב או יכאב לו כל גופו – שבמצב כזה אין אדם צריך לצום בכל הצומות הקלים (י"ז בתמוז, עשרה בטבת וכו'). אלא, מפני שאין התענית של חתן וכלה מוזכרת בגמרא, וגם לא התקבלה בכל ישראל, יש מקום להקל בה יותר, גם אם הצום הוא רק ברמה של "קשה מאוד". ובמיוחד יש לשקול שלא תהיה חומרה שבאה לידי קולא – שאם יחמירו על עצמם בזה, הם יכולים לבוא לידי מיעוט שמחה ביום חופתם (עיין בשו"ת יביע אומר שם). ויש להוסיף שיש עוד תעניות שכבר נהגו להקל בהן, כמו תעניות בה"ב אחרי סוכות ופסח, שלמרות שהרמ"א פוסק ש"באשכנז וצרפת נהגו להתענות, ועושין אותו כמו תענית צבור" (שו"ע או"ח תצב, א), מכל מקום היום כמעט ואין נוהגים כך. וכן בתענית בכורות לפני פסח, נוהגים כמעט הכל לסדר "סיום" כדי להפטר מתענית זו. מתוך כך נראה לומר שבאופן כללי מקילים יותר בעניין התעניות היום מאשר פעם.
לכן, למרות שאין לזלזל בתענית זו, יש מקום להקל לאלו שיהיה קשה להם – ובמיוחד לכלות, שהרי בהרבה מן המקורות מוזכר צום זה רק לגבי החתן, וכן מעיד הבן איש חי שבמקומו הכלות לא צמו, למרות דברי הרמ"א שגם הכלה צריכה לצום. ואם הצום יגרום לזוג לא לשמוח בחופתן, ולא לרקוד ולהשתתף במצוה גדולה של שמחת חתן וכלה (שוודאי מצוה זו כוללת את החתן והכלה עצמם!), יש להם לאכול ולשתות (ואם יכולים לצום בקלות עד חצות, ולהתפלל מנחה עם אמירת "עננו", ורק אז לשבור את הצום, וודאי יש ערך בזה). אבל בכל זאת "יזהרו שלא ישתו ממשקים המשכרים ולא ירדפו באותו יום אחרי מותרות מאכל ומשתה" (ערה"ש שם ובית שמואל אה"ע שם).
עצתי היא, שאם ברור לכם שאתם לא תצומו, יש לפדות את הצום על ידי נתינת כסף לצדקה. הרי בכל זאת יש מנהג יפה לתת צדקה לעניים ביום החופה. תחשבו עבור כמה כסף הייתם מוכנים לצום בסתם יום (150 שקלים – 200 ?) ותנו סכום זה לכל צדקה שקרובה לליבכם – ובמיוחד לגמ"ח הכנסת כלות. מזל טוב!

לעוד שאלות של הרב ספרלינג