תשובה:

שאלת קניית מניות בחברות בבעלות יהודים שמחללים שבת כבר נידונה על ידי גדולי פוסקי זמננו. יש שאסרו מפני שיש בזה דין "שותפות" בחברה והנאה מאיסורי שבת. לפי דעתם, קניית מניות בחברה הופכת את האדם להיות שותף בה, וכמו שאסור לחנות של יהודי להיות פתוחה בשבת, אפילו אם יש לו רק חלק בבעלות, כך יהיה גם כאן אסור (אלא אם כן יסדר סידור מיוחד של מכירת חלקו של העסק לכל שבת וחג). מכל מקום, יש שהתירו כל עוד אין לבעל המניות זכות ממש בהנהלת החברה ולכן אינו נושא באחריות על הנעשה שם. לדעה זו, מפני שבעלותו מוגבלת, הוא אינו נחשב ל"שותף" במובן ההלכתי. ויש שתלו את הדיון בשאלה האם יש ל"חברה" ישות הלכתית בפני עצמה, שהרי אי אפשר לחייב את בעל המניות בחובות של החברה, וגם הוא איננו לוקח אחריות על הנעשה בה. ואם כן לא שייך לומר שהנעשה בחברה מתייחס לבעל המניות. ועיין במאמרו של הרב רוזן שליט"א בתחומים (כרך יב) שמביא הרבה דעות בזה.
מצד שני, גם אם נאמר שקונה המניות אינו שותף ממש בחברה, ואין להגדיר את העסק כ"שלו", עדיין יש מקום לומר שהוא מסייע לחילול שבת. שהרי, לכאורה, כספו הולך לחזק עשיית איסורים בשבת, שלולי ממונו לא היו נעשים. אלא למרות שיש פוסקים שנקטו בשיטה שכזו, מכל מקום נראה שיש מקום להקל בזה, שהרי ברוב המקרים של קניית מניות, גם ללא קנייתו היתה החברה פועלת בשבת (אלא אם כן מדובר במקרה נדיר שהקונה קונה הרבה מניות ומחזיק את כל החברה ומציל אותה מסגירה וכו' – אבל אין שאלה זו נוגעת בדרך כלל ליועץ כלכלי רגיל, אלא ליועצים של בעלי הון מיוחדים). אם כן, כספו של קונה המניות הרגיל לא מוסיף שום פעולה של חילול שבת שלא היתה נעשית בלעדיו. וגם נראה לומר שיש כאן ספק גדול של גרימת חילול שבת באופן רחוק ביותר, הרי כספו נכנס לחברה – ומי אומר שזה יגרום לתוספת חילול שבת? אולי להיפך – מפני שיש להם יותר כסף הם יירשו לעצמם להפסיק את הפעילות בשבת (כי בדרך כלל עולה לחברה יותר כסף לפעול בשבת מפני תעריפי שבת וכו'). וגם אם נאמר שכן יגרם יותר חילול שבת, זו לא תהא תוצאה ישירה של קניית המניות, ויש הרבה פוסקים שסוברים שהאיסור של "מסייע לעוברי עבירה" הוא רק בשעת העבירה ממש, ובאופן ישיר. ובנוסף יש שיטות שסוברות שאין איסור "מסייע" לאנשים שבכלל אינם מקפידים על ההלכה.
ובכל זאת, נראה שרוב פוסקי זמננו המליצו לא לקנות מניות בחברות של יהודים שמחללים בהן את השבת. וזה מפני שאפילו אם נמצא דרך להתיר זאת מבחינה הלכתית, בוודאי אינו מן הראוי לזלזל בשבת על ידי תמיכה בחברות שמחללות אותה, ומצד שני יש לתמוך בחיזוק שמירת השבת על ידי תמיכה כספית בחברות ששומרות עליה. לכן אם אדם ישאל איפה להשקיע את כספו, בוודאי נגיד לו לחפש השקעות שדרכן יתרום לעשיית הטוב בעולם – הן מצד שמירת תורה ומצוות באופן ישיר, והן מצד סיבה אקולוגית, השקפתית ואנושית (כגון לא לתת תמיכה כספית לחברות שמזלזלות בזכויות האדם, או מזהמות את האוויר, או תומכות בטרור וכו').
אלא, שבתור יועץ כלכלי של בנק, הרי ברור שכל עוד היועץ עובד בבנק, הנהלת הבנק מצפה ממנו לתת ייעוץ שאינו לוקח בחשבון את הפן ה"תורני", אלא רק את הפן ה"כלכלי". ואם יגלו שהוא ייעץ לא לקנות מניות בחברה מסויימת מפני חילול השבת שיש בה, ברור שיפטרו אותו מיד. ולכן נראה שכאן יש להקל (על פי הנאמר לעיל). אין כאן איסור של "לפני עור" – שהרי כבר ראינו שיש על מי לסמוך בקניית המניות האלו, בפרט שהשואלים לא מבינים כלל את האיסור (ובאמת דנו הפוסקים במקרה שאדם סובר שיש איסור במאכל, האם מותר לו לתת אותו לאחר שסובר שזה מותר. ולמרות שיש מחמירים בזה, יש שמתירים – שו"ת מבי"ט ח"א כא). ולמרות שכלול באיסור "לפני עור" עוד צד של איסור, והוא האיסור לתת עצות רעות, כאן העצה הכלכלית היא טובה, ומבקש העצה אינו מצפה לייעוץ תורני, אלא רק כלכלי – ובזה העצה נכונה. והדבר דומה לאדם ששואל איפה אפשר למצוא מונית – שוודאי אסור להדריך אותו למקום בו אין מוניות, אבל אין חיוב לייעץ לו לנסוע באוטובוס מפני שבזה יחסך לו כסף, ויגרום לפחות פקקים וכו'.
ולכן, מותר ללמוד מקצוע זה, ולעבוד בו כדרך כל יועצי הבנק. וכמובן, אם מזדמן לך לקוח דתי, מסתבר שגם הנהלת הבנק תשמח אם תעיר את תשומת לבו בעניין כל הנאמר לעיל, בדבר סדרי העדיפויות, כגון קניית מניות בחברות שאינן מחללות שבת, שהרי מסתבר שגם הנהלת הבנק מעוניינת שלקליינט דתי יינתן שירות המשביע את כל רצונותיו.

לעוד שאלות של הרב ספרלינג