תשובה : יש שתי סיבות להמתנה בין בשר לחלב: 1) בשר שבין השניים, 2) טעם שומן הבשר שנשאר על פני הלוע ודרכי העיכול העליונות.
ואנו מחמירים לפי שני הטעמים, וגם הלועס ואינו בולע בשר, וגם והבולע בשר שלא צריך ללעוס (כמו למשל מרק) חייבים להמתין. גם נפסק להלכה שהאוכל "תבשיל בשר", ז"א דבר שנתבשל ביחד עם הבשר (כמו תפוח אדמה שבתוך החמין) צריך להמתין -ולמרות שהשו"ע (יו"ד פט,ג) מקל בזה נגד הרמ"א, מ"מ פוסקי הספרדים היום מחמירים בזה כמו האשכנזים (ילקוט יוסף).
אבל יש מקרים שאינם מחייבים המתנה. לדוגמא, מי שאכל אוכל פרווה שנתבשל בסיר בשרי, ואפילו אם הסיר לא היה נקי לגמרי משאריות הבשר, ואפילו אם האוכל הפרווה הוא "חריף" (ע' שו"ע, ש"ך ורע"א שם). ולכן, אם טיגנו בשר במחבת, ואחר כך טיגנו חביתה באותה מחבת, בלי לשטוף אותה היטב, ונשאר קצת שומן עליה, לא צריכים להמתין אחרי אכילת החביתה (אבל כמובן אסור לאכול אותה ביחד עם חלב). וכן במקרה שלך, כשהגישו אוכל פרווה (אפילו "חריף") בסכו"ם קצת "מלוכלך" מבשר – אינך צריך להמתין אחריו. וזה קורה הרבה בחדרי אוכל שמגישים שם אוכל וכל אחד לוקח לעצמו, שלפעמים נכנס סכו"ם בשרי לירקות וכו', או שהכינו את האוכל בכלים בשריים – אין זה מחייב להמתין אחריו.
גם חריף, כמו בצל ושום, שחתכו בסכין בשרי אינו דורש המתנה. וזה למרות שהחריף הזה נחשב ל"בשרי" לענין שאסור לאכלו או לבשלו ביחד עם חלב.
ועוד, ביחס לדברי מאפה שהם בעצמם פרווה, אבל נאפו בתנור בשרי, אפילו בזמן שאפו בשר שם ביחד איתם – כל עוד שהבשר לא התערב עם הפרווה ממש, לא צריכים להמתין אחריהם. וזה מפני שלא גזרו המתנה משום ריח או זיעה של הבשר שנכנס לאוכל בזמן האפייה, אלא רק גזרו במקום שאכל הבשר עצמו, או דבר שנתבשל ביחד עם הבשר. כגון שנאפו ירקות במגש עם עוף, ורוטב מהעוף נזל מתחת לירקות. במקרה זה, האוכל את הירקות צריך להמתין.

לעוד שאלות של הרב ספרלינג