תשובה:

בלי להיכנס לשאלה של שתיה ושיכרות בפורים, נברר מה דינו של אדם שיכור בקיום המצוות.
יש בזה שלוש דרגות: 1) אדם שתוי, שאחר ששתה יכול לדבר כראוי לפני אדם נכבד, 2) אדם שיכור, שאינו יכול לדבר לפני אדם חשוב, 3) שיכור כלוט, כמו לוט ש"לא ידע בשכבה ובקומה" (דינים אלו נמצאים בשו"ע או"ח ס' צט).

1) אדם שתוי, ששתה ומרגיש ששתייתו השפיעה עליו קצת, למרות שיכול לדבר כרגיל, בכל זאת אם אפשר לו לכתחילה להמתין עד שהשפעתו של היין תפוג ממנו (או לעשות פעולות שעוזרות לו להחזיר אותו לעצמו לגמרי, כמו שינה, הליכה, או כוס קפה חזק) יעשה זאת. אבל בדיעבד אם התפלל, או רואה שיעבור זמן התפילה, יש לו להתפלל, ויעשה זאת מתוך סידור כדי להתרכז כראוי. ויש מתירים לו להתפלל במצב שתוי אפילו כדי לא להפסיד מניין. אבל בפורים ששתיית יין מצוה היא, יכול להתפלל במצב כזה לכתחילה בלי להמתין (ע' סידור עולת הראי"ה למרן הרב קוק זצ"ל, חלק א' ע' תמ). כל שאר ברכות ומצוות חייב לקיים כרגיל, ובוודאי שמצטרף למניין.
2) אדם שיכור, שאינו יכול לדבר כראוי לפני אנשים נכבדים כמו המלך, אסור לו להתפלל, וגם בדיעבד תפילתו תועבה, ולא יצא ידי חיובו (והרב קוק זצ"ל (שם) היקל להגדיר שאם כאשר יראה את המלך ממש יפחד וינער מיינו וידבר כהגון אפשר שדינו רק כשתוי כדלעיל). וכן בקריאת שמע וברכת המזון, יש להיזהר מאוד לא להיות במצב שיכרות כזה כשמגיע זמנם – אבל אם בכל זאת אדם חייב בהם יש לאומרם, למרות שהם כדיבור לפני המלך, מפני שחיובם מן התורה. ושאר כל הברכות (כמו ברכה אחרונה וכו') יש לאומרם מפני שאינן דורשות כוונה גדולה כמו תפילה. יש מחלוקת אם מצרפים אדם כזה למנין או לא, וראוי להחמיר לכתחילה בזה, אבל בשעת הצורך אפשר להקל.

3) אם הגיע לשיכרות כלוט, דינו כשוטה (לא רק שותה) לכל דבר, ואסור לו לברך שום ברכה, וכל שכן לא להתפלל או לומר קריאת שמע. ואדם במצב כזה אינו מצטרף למניין.

ב"מועדי הראי"ה" של הרב נריה זצ"ל (ע' רסב) מובא סיפור של מעשה של הרב קוק בפורים אחד, כאשר הסביר את שיטתו בעניין תפילה בשכרות, ואמר שהתפילה "היא דיבור לפני מלך מלכי המלכים, ושגם כשנמצאים במצב של עד-דלא-ידע, אימת מלך צריכה להחזיר את האדם ל'דע לפני מי אתה עומד'. ועמד אחר כך הרב וקרא לכל יושבי שולחנו הטהור לעמוד, והכריז בקול רם ברוסית: 'סמירנו!' (עמוד דום!) ואחרי שעבר על פניהם וראה שכולם התייצבו בעמידה זקופה וישרה, חזר והודיע: 'עכשיו נוכל להתפלל ערבית'".
לסיום אומר שנכון שיש מצוה לשתות יין בפורים, אבל כל אדם צריך להכיר את עצמו ולדעת כמה ראוי ומותר לו לשתות כדי שלא יבטל את מצוות תפילת הערבית שאחרי פורים, וכך ילך מחיל אל חיל!

לעוד שאלות של הרב ספרלינג