בוגר צבא / שירות לאומי - חוברת הדרכה לתקופת הלימודים והעבודה
בוגר צבא יקר. בחיים תמיד ישנן כמה אופציות לכל דבר. אני מציע לך לעבור איתי על כמה תרחישים אפשריים… בכל שלב אתה תצטרך לבחור (כמובן ישנן עוד הרבה אפשרויות)…
שיהיה בהצלחה
תקופת חופשת השחרור
תרחיש א: "הריח של החופש משכר… חופשת השחרור… הפנים לכיוון העתיד… הכל פתוח… קם מאוחר (בדרך כלל כבר אחרי זמן קריאת שמע ותפילה)… קם מלא תקוה, מלא כוח רצון. הולך מסתובב פה, מסתובב שם, קורא פה קורא שם, היום עובר מהר למרות השעמום. זה הכיף להשתעמם ללא שום 'משימה חשובה'! הכיף לא להתחייב לכלום, לא להתחיל כלום, רק לחכות לעתיד הטוב שבקרוב יופיע…".
תרחיש ב: "סוף סוף חופש. קצת זמן פנוי לעצמי… לארגן את הראש. לברר עניינים… מזמן רציתי לפתוח כמה ספרים כדי להתנער מהבוץ שנדבק לי לא רק לנעלים… בא לי להתחיל כמה ספרים בבת אחת: ספר אורות, רב נחמן, תניא, נפש החיים ועוד ועוד… מסילת ישרים (כן זה לא חנון זה גדול!), אפילו גמרא! כמה זמן לא פתחתי גמרא!… אין כמו להתחיל מסכת, בשקט לפגוש מחדש את אביי ורבא… (לא לצחוק בבקשה…). (תרחיש קיצוני קצת… אבל בתור אזימות).
תקופת העבודה בתחנת הדלק
תרחיש א: "קם בבוקר 6:15 מתפלל רץ לעבודה. ריח של דלק – לא פשוט. אבל לכסף אין ריח. מוצא חן בעינַי להרוויח כסף… 'אתה משלם בויזה'? 'כמה למלא'?, עבודה סוחטת ואף מטמטמת את הראש. אבל אין כמו להרוויח כסף. צריך לחסוך לפסיכומטרי ולעוד דברים שמזמן רציתי לקנות. מגיע הביתה גמור. מתקלח – קצת אינטרנט, משהו לאכול. עוד קצת אינטרנט. צריך לישון מוקדם, מחר יום חדש של עבודה".
תרחיש ב: "העבודה בדלק לא משהו, אבל כסף צריך! אני חייב לתת משהו לרוח. נקום ב 6:00, נתפלל ונשאיר לעצמי רבע שעה ללמוד משהו. אין כמו הלכה יומית לפני העבודה, זה נותן לי תחושה חזקה של קרבה לה'. כך אני מתחיל את היום. לא לפרסום, אבל גם אחרי העבודה אני לומד. עם יוסף מהתיכון, קבענו ללמוד ביחד כל יום בשעה שמונה אחרי ערבית (מקוה שזה יתפוס). איזו הצלה! קצת לתת לאידי הדלק להתנדף מהראש. התחלנו ללמוד את הספרים של הרב אבינר… שווה!".
תקופת ההכנה לפסיכומטרי
תרחיש א: "זהו, העסק מתחיל. חזרתי לספסלי הלימודים. מרגיש רציני!… קניתי עט ומחברת וכמובן את כל הספרים העבים האלה של הפסיכומטרי, וקדימה! אני חורש יום ולילה. חייב להוציא 700 כי הבגרות לא משהו. אין זמן לכלום! לא אוכל לא נושם. חייב להצליח! החברה רוצים לצאת, אבל אין מצב. ללמוד ללמוד ועוד ללמוד. אין מה לעשות, כך זה בחור רציני!".
תרחיש ב: "לא פשוט כל החומר הזה. אבל אני לא הולך 'לשקוע בחומר' (זה וורט יפה!). אני חייב למצוא שיעור תורה מסודר שמחייב אותי. אם לא, אני שוקע! יש בשכונה, ברוך ה', כמה שיעורים. זהו! זוהי החלטה, אחרי ערבית אני נשאר עם הזקנים בבית הכנסת ולומד משנה ברורה. הם בכיף יאמצו אותי, זה יחייב אותי. לצאת מהלחץ של החול וקצת לעסוק בקדושה. אין! חובה!".
תקופת הלימודים באוניברסיטה
תרחיש א: "הגענו לקמפוס! התחלנו את החיים! תכנית לימודים, ספריה, דשא ירוק, שמיים כחולים… איזה אושר! חבר'ה רציניים. מתחיל להתאפס על העסק. כל כולי שקוע, מוקסם… נוגע במשהו גדול, חכם… האקדמיה כובשת אותי! קביעת עיתים לתורה? ת'אמת אפילו לא מרגיש צורך… אני פשוט מהופנט מהאור הגדול של המדע, מהאוירה הנפלאה של הלימודים, החבר'ה… בקיצור אני בהיי! לא חסר לי כלום בחיים… ברוך ה' זה אושר!".
תרחיש ב: "צריך לצאת מהאופוריה. 'תורת ה' תמימה משיבת נפש'. גם כאן אני לא מתנתק. יש עוד כמה חבר'ה כמוני שחשוב להם לשמור על קשר רציני עם ריבונו של עולם. אנו הולכים על לימוד בחבורה פעמיים בשבוע. קבענו – ביום שני וחמישי אחרי התפילה לומדים בקביעות. לא מפספסים. בשנִי אנו לומדים אגדות חז"ל, חצי שעה עם הפירוש של הרב קוק עין איה, ובחמישי לומדים הלכות שבת עם שמירת שבת כהלכתה. התחושה נפלאה! מרגישים שעושים משהו חשוב! זה קל להתנתק כאן ולסגת אחורה… אנו בחורים דתיים רציניים, יש לנו אידיאלים להוסיף קדושה במדינה (אני באמת מאמין בזה). אין כמו לימוד התורה הקבוע הזה!".
תקופת התעסוקה במקום העבודה
תרחיש א: "ברוך ה' העבודה מעניינת ומאתגרת. יש לי כאן אפשרות לקידום רציני. הדרך היא להשקיע, להיכנס במלא הכוח לעניין. לפחות בשנים הראשונות. גם קצת לעשות רושם… שעות נוספות… ראש גדול. העבודה בולעת אותי, אבל זה גם עניין של פרנסה. צריך להביא לחם הביתה… עוד מעט יהיה לנו תינוק… צריך כבר לחשוב על להגדיל את הדירה… תכל'ס, אין זמן לשום דבר אחר. זה שלב בחיים להשקיע על מנת להיות מסודר בחיים, להתקדם, לטפס… ברגע שהעסק יירגע אצטרף לדף היומי…".
תרחיש ב: "הסכנה ברורה… לא מאבדים גובה! זה המבחן בחיים, צריך לבחור – להיגרר אחר עולם העשייה או להמשיך להיות בן תורה. זה 'עכשיו' או 'לך תדע מתי'. מהרגע הראשון צריך להיכנס לעולם העבודה עם ידיעה ברורה שהוא יכול להיות בוץ טובעני, לתפוס אותך כולך ולא לשחרר אותך. ולכן נכנסים ברגל ימין, עם ידיעה ברורה שלימוד התורה הוא חלק אינטגראלי של סדר היום. כמו שאומרים… 'פק"ל'. מסביב נסדר את כל השאר! זה בנאדם איכותי! אני לא נכנע לקצב המסחרר. יש לי אי של יציבות בכל הסערה הזאת: מיד אחרי התפילה לומד משנה אחת עם קהתי (3 דקות). הפסקת צהרים הלכה יומית (3 דקות), בערב פעם בשבוע שיעור (מרכז תורה אחרי צבא – זה מצויין) ועוד שעה אחת פעם בשבוע חברותא (גמרא)… כך אני נושם, כך אני חי!!".
א. עצמאות כלכלית
מוסכם על כל העוסקים בתורת הנפש, שאחד מהביטויים המרכזיים של הבגרוּת הוא הפסקת התלוּת הכלכלית בהורים, ופיתוח היכולת להגיע לעצמאות כלכלית. רמז לדבר (לענין בן המוצא מציאה: קטן – מציאתו לאביו. גדול – לעצמו): "גדול וסמוך על שולחן אביו – זהו קטן. קטן ואינו סמוך על שולחן אביו – זהו גדול" (ב"מ יב ב). כל עוד הגדול סמוך על שולחן הוריו, נתמך על ידם מבחינה כלכלית, הוא לא יצא מגדר "קטן".
בעבר הרחוק, בני מצווה (מגיל 13 ואילך) כבר עבדו למחייתם. תמורות תרבותיות – חברתיות וכלכליות – חוללו שינויים בריאים גם בתחום זה והעניקו לילדים מספר שנים נוספות (בדרך כלל עד גילאי 16/18) של חופש מעבודה לטובת לימודים וקניית יידע. בדור האחרון, בזכות השפע והעושר הכלכלי של החברות המתועשות, נתווספו עוד שנים אחדות של חופש מעמל ועבודה. יש הסבורים, שזהו פינוק מיותר ומזיק, המשחית את הנפש. פינוק זה מאפשר לבני הנוער לשקוע בבטלה, ואף "להקדיש" שנה/שנתיים מחייהם למסעות ברחבי העולם. אין שום דבר שדוחק בהם לעמוד על רגליהם מבחינה כלכלית. התוצאה היא: התארכות גיל ההתבגרות.
ב. טווח קצר וטווח ארוך
למקרא הנ"ל עשוי הקורא להסיק שנכון וראוי שבוגר צבא, יוותר על התמיכה הכלכלית הנדיבה שמציעים לו הוריו וידאג להחזיק את עצמו לבד מבחינה כלכלית. בכך יקדם את בגרותו ויבטא אותה. מסקנה זו איננה מדויקת. לעיתים, השיקולים הנ"ל מובילים למסקנה הפוכה: דווקא השאיפה להשיג עצמאות כלכלית מצדיקה את המשך ההישענות הכלכלית על ההורים, באופן זמני, עד שתהפוך למיותרת. הכיצד? על מנת לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית חייבים לרוב לרכוש מקצוע. שמירה, ניקוי חדרי מדרגות וחלוקת מיצים בבתים, הם עבודות מצויינות רק לפרק זמן קצר, אבל אינם "פרנסה" לטווח הרחוק. "פרנסה" אפילו מינימאלית תלוייה בלימודים אקדמאיים או בהכשרה מקצועית. אם ההכשרה המקצועית מחייבת התמסרות מלאה, אם הלימודים הם אינטנסיביים ואינם מאפשרים להפנות משאבי זמן לטובת עבודות זמניות, מוצדק לדחות את "עידן" העצמאות הכלכלית לכמה שנים. אם העבודה פוגעת בהישגים הלימודיים, נכון לוותר עד סיום הלימודים על האידיאל של העצמאות הכלכלית.
היצר הרע של "כאן ועכשיו" דוחק להשיג מיד עצמאות כלכלית, אבל השיקול האמיתי איננו ה"כאן" וה"עכשיו" אלא הטווח הארוך. אחד מסימני הבגרוּת הוא היכולת לחשוב לטווח רחוק. ילדים קטנים חושבים רק על התועלת המיידית ומתקשים לערוך תכנון ארוך טווח.
ג. בנייה רוחנית מול עצמאות כלכלית
העצמאות הכלכלית איננה הביטוי היחידי של הבגרות, היא מרכיב אחד בלבד בתוכה. אחד המרכיבים המרכזיים בבגרות הוא גיבוש הזהות ועיצוב האישיות. ה"קטן" סמוך על שולחן הוריו לא רק בהיבט הכלכלי אלא גם בהיבט הרוחני (האידיאולוגי) והנפשי. בוגר הוא מי שעבר את שלב גיבוש הזהות. זה כולל גם את גיבוש זהותו האמונית (= זהות דתית). בוגר צבא המרגיש שהוא זקוק לחזק את התשתית התורנית של אישיותו ומשום כך בוחר ללמוד בישיבה שנה אחת או שנים אחדות, אף הוא מעצים את בגרותו ומקדם אותה. קידום הבגרות ב"רוח" מכריע את קידומה ב"חומר". כלומר: עיצובה הרוחני של האישיות קודם להשגת העצמאות הכלכלית. לכן, אם קיימת התנגשות ביניהם – כגון: העבודה משבשת את הלימודים הסדירים בישיבה – הבנייה התורנית של האישיות מכריעה, והשגת העצמאות הכלכלית תידחה.
ד. "סעודה שאיננה מספקת את בעליה"
חז"ל (חולין ז ב) מספרים על רבי פנחס בן יאיר שרק לעיתים נדירות אכל אצל אחרים. לא מפני שהוא חשש שיאכילו אותו מאכלים טמאים אלא מפני שהוא חשש שהמארח הוא מאלו ש"רוצה – ואין לו". ברוח דומה, פסק הרמב"ם: "חמישה דברים, העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן: (א) האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה – שזה אבק גזל, והוא מדמה שלא חטא ויאמר 'כלום אכלתי אלא ברשותו?!'…." (הלכות תשובה ד ד). למדנו שאין לקבל מהזולת רק כאשר איננו מכבידים עליו. אבל, אם האירוח מכביד עליו, גם אם הוא נותן לנו מחפץ לב, עלינו לדחות את טוב לבו.
אם ההורים אינם אמידים, המשך ההישענות הכלכלית על ההורים הוא כעין השתתפות בסעודה שאינה מספקת את בעליה. אמנם, יש הורים המעניקים לילדיהם ביד נדיבה גם אם זה דורש מהם להדק את החגורה ולצמצם את הוצאותיהם האישיות. הם אינם רואים בכך ויתור לטובת הזולת אלא ויתור לטובת עצמם. ילדיהם הם הם בשר מבשרם.
אבל, כשם שאין פרצופיהם של ההורים שווים, כך אין דעתם בסוגיה זו שווה. יש הורים ששמחים לתמוך בילדיהם הבוגרים, ויש שסבורים שזה איננו חינוכי. יש הורים שהידוק חגורה קל להם ויש שהוא קשה להם. לכן, תבדוק היטב לפני שאתה מקבל מהם תמיכה כלכלית. ואל תקפיד עליהם אם הם לא תומכים בך. אל תדון את הוריך עד שתגיע למקומם.
בואו נשים את הקלפים על השולחן: הסיבה בה"א הידיעה לשחיקה רוחנית בשנות הלימוד באקדמיה – איננה בגלל דעות הכפירה הנשמעות בחוג לפילוסופיה (מי בכלל נרשם לשם?), גם לא בגלל הלחץ למבחנים שאיננו מאפשר תפילות במניין (בואו לא ניסחף, הא?), ואפילו לא בגלל ויכוח עם יו"ר התא הצעיר של 'שלום עכשיו' ביום הסטודנט (מי מדבר עם החננה המשעמם הזה?). הסיבה הרבה יותר פשוטה: השהות האינטנסיבית בתוך הווי של חברה חילונית. להשפעה החברתית של הווי חיי הקמפוס על נפש הסטודנט הדתי יש כמובן היבטים רבים אולם במאמר זה נתמקד באחד הרגישים שבהם והוא: החיכוך היומיומי עם בנות/בני המין השני! אף אחד לא חוזר בשאלה בגלל שלא הצליח להתמודד עם הרצאותיו של פרופסור אסא כשר אולם רבים רבים מוצאים עצמם לאחר כמה חודשים באקדמיה עם יחס קריר לקדושה בגלל הבחורה היושבת לידם בהרצאות, בדשא ובמזנון.
נרחיב מעט את הדברים: האתגר המרכזי העומד בפני הצעיר הדתי בשהותו בקמפוס איננו רעיוני מופשט אלא מאד ממשי. בניגוד לבני עקיבא ששם אחרי הכל היינו ילדים, ובניגוד למסגרת הצבאית בה אין כמעט מגע עם בני המין השני, ובניגוד למקום העבודה העתידי בו אתה ורבים מהסובבים אותך יהיו מבוגרים ובעלי משפחות, הרי הקמפוס מתאפיין בהווי של חברה צעירה חילונית, ללא מחויבויות. בחורים ובחורות, רובם בשנות העשרים של חייהם, בשלב של גיבוש זהות, ללא מסגרת משפחתית מחייבת, בלבוש שאינו תמיד תואם את גדרי הצניעות ובתחושה ש"ניתן לנסות הכל" – החל ממה שמעשנים וכלה באופן בו מבלים בנים עם בנות. הדברים כמובן מתחילים בקטן: בדיחה שנונה שלך המעוררת צחוק אצל הבחורה החילונית (העמוקה והערכית כמובן. זה שהיא יפה זה בכלל לא מעניין אותך…) המלווה בטפיחה ספונטאנית על הכתף ("הרגת אותי, בחיי, אתה גדול"), בקבלת דוא"ל פנימי ששם כל התכתבות נחתמת בתמימות (שלה לפחות) ב"אוהבת" או "נשיקות", משם זה ממשיך ללימוד משותף למבחן הגדול ("היא פשוט היחידה שתוכל להסביר לי את החומר") וכלה (?) בבילוי משותף בערב ("לא עשינו כלום, סתם יצאנו עם כל החבר'ה מהקורס לשתות משהו, מה יש?").
אי אפשר שלא להישחק ממפגשים כאלה, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע. נוסיף על כל זאת כאמור חיי-מסגרת אינטנסיביים בהווי תרבותי חילוני העוסק חלק גדול מהזמן בדיבורים על כסף, טיולים לחו"ל ו"האח הגדול" (ובואו נחסוך כאן את קריאת הביניים של: "היי, בלי הכללות! יש כאלה שהם רציניים וערכיים" וכו'), נוסיף על זה שהות בחברה אקדמאית פוסט-מודרנית המטיפה לתכנים של ליברליות, חוסר מחויבות והטלת ספק כרוני – כל אלה יחד יוצרים מכבש לחצים אדיר על הנפש, ורבים חללים הפילה. מי שראה כיצד מתנהגים לעיתים בוגרי ישיבות הסדר עם בחורות (גם דתיות אגב) בהפסקות, או את הצורה בה משוחחות לעיתים צעירות דתיות נשואות עם סטודנטים חילוניים – לא יכול להישאר בתמימות של "לי זה לא יקרה".
אז מה עושים?
א. ראשית, החכם עיניו בראשו ומלכתחילה עדיף לא להכניס עצמך לסיטואציות כאלה. כלומר עדיף ללכת ללמוד במסגרות אקדמאיות נפרדות כדוגמת מכון לב (וגם כאן בבקשה בואו נחסוך את הפזמון של: "אנו לא מפחדים מהתמודדות" וכו' – אדם לא אמור לחפש לעצמו חיים קשים בדווקא; את ה"קידוש שם שמים" ו"שינוי החברה הישראלית מבפנים" תשמרו למקום העבודה בעתיד).
ב. אם אין ברירה (אין שם את התחום המקצועי שאתה מעוניין, מיקום גיאוגרפי וכו'), נסה לבחור מסגרת אקדמאית המאפשרת שילוב עם בית מדרש לסטודנטים. אצל בנים – קיימות מסגרות מסודרות (הכולל בבר אילן, מסגרת בוגרי צבא של עלי-אריאל וכו'), אצל בנות – יש כיום ב"ה מוסדות רבים בהם קיימת מדרשה שבועית וכדומה. אין לך זמן או אפשרות – נסה לפחות להיות קשור לבית מדרש המצוי בקרבת הקמפוס (אגב, יש היום ישיבות המאפשרות אש"ל בתנאי פנימייה לסטודנטים. מומלץ מאד. זה גם יחסוך לך אכילה יומיומית של פירה העשוי מ"מנה חמה").
ג. בנה לעצמך "קוד התנהגות" בקמפוס: להקדים להרצאות (לפחות בחודשי הקיץ) ולשבת בשורה הראשונה; ללמוד רק בקבוצות לימוד נפרדות (תארגן לעצמך קבוצה, מה יש?), לא להסתובב במעונות שלא לצורך (בכלל, עדיף מאד למצוא מקום מגורים אחר אם ניתן) וכדומה.
ד. הדבר החשוב ביותר: הצטרף למסגרת חברתית דתית (או צור מסגרת כזו) שתהפוך להיות מעגל חיי-החברה המרכזי שלך בקמפוס. קבוצה כזו תעניק לך הרגשת שייכות שהיא קריטית הרבה יותר מלימוד תכנים שכליים. המפגש של אותה מסגרת חברתית יכול להיות סביב שיעורים, בילוי משותף, טיולים, סעודות שבת, מסיבות ראש חודש – וכן, גם סביב מפגשי בנים/בנות לצורך הקמת בית. כדאי מאד שתהיה דמות תורנית משמעותית הקשורה לקבוצה הזו, בעיקר בליווי וביחס אישי.
ה. מעבר לכל אלה – כמובן העצות הרגילות: קביעת עיתים לתורה, הקפדה על תפילה במניין (זהירות. לא להזניח!), שינון הלכות לשון הרע, שמירת העיניים, דיני ייחוד, קשר לתלמידי חכמים וכן הלאה. אין קיצורי דרך.
לסיכום: שנות הלימוד באקדמיה הינן שנים קריטיות לעיצוב האישיות. אלה גם השנים בהם פעמים רבות מתקבלות ההחלטות הגדולות של החיים: בחירת בת זוג, בחירת מקום עבודה ומקום מגורים לשנים הבאות. אסור לתת לשנים הללו לעבור ללא קשר לתורה ולקדושה. ההכנה לחיים בקמפוס צריכה להיות לא פחות חשובה מההכנה לשירות הצבאי. הקדש לזה זמן וחשיבה ובעז"ה השנים הללו יהיו לברכה ולהצלחה. כל טוב.
שאלה: בחומר הלימוד שלנו שזורים כל מיני דברי כפירה כמו "הטבע נתן", "הטבע ברא" וכד' – איך להתייחס לזה בפרט שבמבחנים עלולים לשאול אותנו על דברים אלה?
תשובה: אנחנו מבינים שהכוונה של הביטוי "הטבע נתן" היא שהטבע הוא השליח של ריבונו של עולם, כמו שאנחנו אומרים שהעננים מורידים גשם, אף על פי שבאמת הקב"ה הוא הוא שמשיב הרוח ומוריד הגשם. וכפי שהרבה אומרים "הרופא ריפא" אף על פי שהקב"ה הוא רופא כל בשר ומפליא לעשות. אלא הקב"ה פועל על ידי שליחים – הרופא הוא השליח של הקב"ה וגם הטבע הוא השליח של הקב"ה. ולכן כשאנחנו שומעים ביטוים כאלה, אנחנו צריכים להוסיף בראשינו שהכוונה הטבע בתור שליח, כמו שכתוב בספר הכוזרי ש"הטבע הוא האלוקים", מובא גם בשו"ת חכם צבי, מעשה בתלמיד חכם אחד שהיה בלונדון, רבי דוד ניטו, בעל ספר כוזרי שני, שאמר שהאלוהים הוא הטבע, ולאנשים הייתה ביקורת על זה, כי זה דומה להשקפה של שפינוזה. אותו רב הסביר שהוא התכוון שהטבע פועל מטעם האלוהים. שאלו את החכם צבי והוא אמר שהוא ענה נכון. אז הם בספרי המדע אומרים "הטבע, הטבע", אבל אנחנו שומעים "הטבע שהוא שליח של ריבונו של עולם".
שאלה: בספרי הלימוד יש לפעמים תמונות של נשים לא צנועות. איך אפשר להשתמש בספר? אין לי ברירה אחרת אלא ללמוד מספר זה את החומר. איך לעשות?
תשובה: הפתרון פה הוא פשוט מאוד. עוברים מהר על הספר ומדביקים על התמונות הלא-צנועות נייר. כך גם עושים בספרי ילדים, אלא ששם במקום לכסות את כל התמונה צובעים למשל את השרוולים כדי להאריך אותם. גם פה, התמונות האלה לא חיוניות, לוקח חמש דקות לדפדף כל הספר ולהדביק משהו וגמרנו! או לקשקש עם טוש.
שאלה: לפעמים בשאלות במבחנים ובעבודות שואלים שאלות המחייבות אותנו לתאר מצבים לא צנועים – כגון בפסיכולוגיה ביקשו שאכתוב תשובה על שאלה בעניין "התניה קלאסית": "אורי אוהב את דפנה שעובדת במשרד הסמוך וכו'" ומבקשים ממני לתאר תגובה פסיכולוגית שהוא עובר וכו' וכו'. אם אני מדלג על השאלה, אני מפסיד את הנקודות שלה. מה לעשות?
תשובה: יש אפשרות להמיר את השאלה בשאלה אחרת, כגון שאלו אנשים נשואים כאשר אדם מתרגש מאשתו. כלומר "לגייר" את השאלות. אפשר גם לגייר את השאלות לעניינים של בעלי חיים. הרי לא המשל חשוב כאן אלא המנחים של הקורס רוצים לבחון אם אתה בקיא בתהליכים הפסיכולוגים שלמדת, ורק רוצים שתתאר אותם, וזה לא חשוב להם על איזה סיפור התהליך מתואר.
אם נסכם: מי שלומד בלית ברירה במוסד אקדמי שעדיין לא הגיע לטהרת הקודש, וחומר הלימוד עדיין לא נקי, יכול להסתדר עם כמה תחבולות – לפרש את כל דברי הכפירה על הצד הנכון על פי תורתנו הקדושה. לכסות את כל התמונות הלא-צנועות ולענות על השאלות על ידי המרת העניינים הלא-צנועים לעניינים כשרים.
בודאי שמתם לב בחודשים האחרונים שכולם רוחשים סביבכם בשאלה הידועה: "נו ומה את/ה עושה בשנה הבאה?"…
אז ככה, לפני שאתם רצים לבחור מה באמת תעשו כל חייכם (רופא, נגר, מהנדס, אחות, עובד מוסד (הכוונה למובטל שמקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי…)), הנה מספר טיפים שיעזרו לכם למצוא את הכיוון:
טיפ 1 – לכו ללמוד תואר
המצב היום בעולם בכלל ובישראל בפרט הוא, שבשביל לעבוד/להתפרנס או להיות נחשב במעמד כלשהו, את/ה זקוק/ה לתואר ראשון לפחות, על מנת שיסתכלו עליך או לחילופין, שתוכל/י להסתכל על העולם ולהבין אותו.
כן, ידועות כל הסיסמאות על האקדמיה הנוראית, ועל עלמא דשיקרא וכו' וכו', אולם עד שהעולם יהיה מתוקן, מה לעשות, דרוש לך תואר אקדמי כלשהו על מנת להתפרנס ולהתקבל למקומות עבודה.
ככל שתעשה/י זאת מוקדם יותר בחיים, כך יפתחו בפניך אפשרויות עשייה/עבודה רבות יותר.
טיפ 2 – למדו תואר שיקדם אתכם
באוניברסיטאות קיימות (בלי עין הרע) פקולטות שונות ומשונות, החל באשורולוגיה וגיאודזיה וכלה בחקר המוח ופיזיקה יישומית… כאשר את/ה בוחר/ת מקצוע לימודים, חשוב שתבחר/י מקצוע שיקדם אותך לקראת עבודה יישומית, אשר תוכל/י למצוא בה עבודה בנקל ולהתפרנס בכבוד וגם להגשים את שאיפותיך.
טיפ 3 – חפשו מקצוע שתוכלו להתפרנס בו (בכבוד)
בשוק העבודה המתפתח בישראל קיימים ענפי תעסוקה רבים ומגוונים, אשר מחולקים לפי קטגוריות – בניה, הייטק, הוראה, רווחה וכו'. עליכם לדעת שקיימים הבדלים מהותיים בין ענפי העבודה השונים המשפיעים על היקף שעות העבודה, אפשרויות הקידום ורמת השכר אותה ניתן לקבל.
גם אם את/ה נוהג/ת להסתפק במועט וכיום 2,347 ₪ נראים לך המון כסף, עליך לדעת שבע"ה ככל שהמשפחה מתרחבת בלי עין הרע, גם ההוצאות גדלות וחבילת חיתולים עולה 40-70 ₪…
לכן, כאשר אתם בוחרים את עתידכם, קחו בחשבון את העובדה שהסתפקות במועט זה מושג יחסי…
טיפ 4 – על תיבהלו מתשלום שכר הלימוד
נראה מבהיל שצריך כנראה להשקיע 50,000 ₪ בכדי לקבל תואר, אבל…
בעבודות מזדמנות, קופאי, שומר, ארזן, טלפן (או בשמו המודרני נציג שירות לקוחות), נציג מכירות וכו', השכר המשולם נע בין שכר מינימום במקרה הקלאסי, לבין שכר "מנהלים" העומד על שכר המינימום ועוד 4 שקלים לשעה(!).בנוסף, העובד מקבל תלוש שכר בגובה 3,300-4,500 ₪ לחודש בתחושת הסיפוק הנפלאה, עד שהוא שומע מימינו ומשמאלו שאנשים מרווחים יותר על אותה עבודה שהוא עושה… וכי למה? התשובה בעיקר היא "להם יש תואר"…
לכן כדאי לא להישאר ברמות שכר אלו חשוב להיות בעל תואר ראשון וכיום הדבר נגיש כמעט לכולם.
קיימות דרכים רבות למימון שכר הלימוד מבלי להזדקק לעבוד בשעות הלילה המאוחרות כמוקדן. שכר לימוד לתואר ראשון בשנה עומד סך הכל על 9,500 ₪ בלבד. כיום, יותר ויותר מוסדות לימוד, מציעים מערך מלגות והלוואות אטרקטיביות אשר מסייעות בהוצאה זו ואף משאירות עודף למחייה בסיסית.
טיפ 5 – חשבו על ההווה
כשאתם בוחרים מוסד לימודים אקדמי, חשוב לבחור מוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה – מה שמבטיח פיקוח על נושאי הלימוד. כמו כן, רצוי ללמוד במוסד בעל מוניטין של עשרות שנים אשר בוגריו מוכרים בתעשייה ואשר תנאי הקבלה אליו כוללים יותר מתעודת זהות וצ'ק, מה שמהווה כיסוי לרצינות הלימודים ולחברים לספסל הלימודים בעלי רמה גבוהה.
טיפ 6 – חשבו על העתיד
בעולם המתפתח, חלק ממקצועות העבר החליפו צורות וחלקם אף נעלמו, לכן כאשר אתם עומדים לבחור מקצוע, עליכם להפוך לסוג של "נביאים" ולחקור אלו מקצועות יהיו רלוונטיים בעוד 10-15 שנה, על מנת שלא תלמדו מקצועות שיעלמו. לדוגמא, מנהל חשבונות וסוכן ביטוח היו עד לפני 10 שנים מקצועות מכובדים מאוד, אולם עם התפתחות המחשב ושינויי חקיקה בנושא הביטוח, מקצועות אלו נמצאים כיום בשוליים. לעומתם פורחים תחומי החשבונאות, הפיזיקה (יישומית ומקצועית) וההנדסה (למיניה).
על מנת לקבל יעוץ על מקצוע אטרקטיבי, הנכם מוזמנים לפנות לבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים מכון לב-מכון טל, המעניק גם מערך מלגות משופר: 1-700-50-32-32
התקופה שלאחר השרות הצבאי הנה בעלת משקל מכריע בקבלת החלטות אישיות לגבי הייעוד המקצועי. שחרור מהצבא ומהשרות הלאומי מהווה נקודת מפנה ממצב שבו הייתם נתונים במסגרות שבהן יכולת הבחירה האישית היתה מצומצמת למצב שבו כל האפשרויות פתוחות.
השפע ומגוון האפשרויות מעוררים שאלות רבות לגבי העתיד המקצועי, איזה מקצוע מתאים לי? ממה אוכל להתפרנס בכבוד? איזה מקצוע יכול להתאים עם הרצון להקמת משפחה? מה יביא לי סיפוק והגשמה? ועוד כהנה וכהנה.
זו הזדמנות טובה לעשות עצירה ולהתבונן באפשרויות העומדות בפניך. כל אחד מאתנו מכיל עולם ומלואו: שפה, אמונה, תרבות, משפחה, מיומנויות, יכולות, מגבלות ושאיפות. כשאנו מכוונים את עצמנו, אנו לוקחים בחשבון את מכלול נתונים אישיים אלה ומתאימים למציאות שוק התעסוקה, החשיבה מתחילה בך, במה את/ה טוב/ה? מה יעניין אותך? ורק אח"כ איך זה משתלב עם דרישות שוק התעסוקה.
כדי להתחיל ליישם, מתחילים בהשכלה והכשרה, מהם הלימודים שעלי ללמוד כדי לקדם את עצמי לעשייה זו? הבחירה בתחום לימודים צריכה להיעשות כצעד יישומי לבחירה בקריירה ולא ההיפך. כמו שנסיעה ברכב עם נהג המתבונן למרחק, נינוחה וללא סטיות חדות, לעומת נסיעה עם נהג המסתכל לטווח הקצר ומתקן כל רגע את מיקומו על הכביש..
מצורפים 2 סיפורי מקרה שליוויתי במהלך עבודתי להמחשה:
שלהבת, בת 20, סיימה שרות לאומי. בידה תעודת בגרות מלאה במגמת מחשבים וביולוגיה בציון ממוצע 92. מתלבטת אם ללמוד מקצוע טיפולי או טכנולוגי.
שלהבת בחורה חייכנית, נעימה, מתארת את עצמה כטיפוס שאוהב להקשיב ולנסות לעזור, אינה טיפוס יוזם, ובסביבה מרובת אנשים מסתגרת. מציינת כי בקשר אחד על אחד פתוחה ובטוחה בעצמה. חשוב לה למצוא עניין בתעסוקה, הכנסה, ומקצוע שתוכל לשלב עימו הקמת משפחה. בשרות הלאומי שימשה כסייעת במסגרות חינוכיות קהילתיות. עולה כי נהנתה מהליווי והתמיכה בבני הנוער אך לא התחברה לתחום החינוך וההוראה.
משיכתה לתחום המחשבים נובעת מהיכולת לראות בעיה ולהתאים לה פתרון. הקלות שבה היא מתמודדת עם טכנלוגיה והרצון להכנסה גבוהה, בצרוף אפשרות לדרך עצמאית בעתיד, העלו את לימודי המחשבים כאפשרות בחירה. לצד זה קיים בשלהבת רצון עז לסייע ולתרום לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. בזמנה החופשי משקיעה רבות בקריאת ספרות מקצועית בתחום הפסיכולוגיה. על אף התעניינותה מציינת כי היא מחפשת תחום צר וממוקד בו תוכל להשפיע ולראות תוצאות, "פחות לדבר ויותר לעשות".
העלנו מספר אפשרויות רלוונטיות: ניהול מערכות מידע, משפטים, סיעוד, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. במהלך השיחה, הבינה שלהבת כי נטיית ליבה עולה על כישוריה הטכנולוגיים והלוגיים והיא מעוניינת להתמקד בתחום הטיפולי. תחום הריפוי בעיסוק נמצא כבחירה המתאימה לה ביותר, וזאת בשל המאפיינים של המקצוע: אבחון וטיפול יחידני ומתן סט כלים להתמודדות עם הבעיה.
סיפור מקרה שני:
יורם, בן 22. השתחרר מהצבא לפני כחודש. פנה להכוון תעסוקתי בעידוד הוריו. ליורם ידי זהב, מרבית השיחה הוא מתחמק מלהישיר אלי מבט ומתאר עצמו כמי שלא מוצא עניין רב בשיחות חולין. בצבא שרת כטכנאי מכונות ומאד אהב את עבודתו. יחד עם זאת לא רואה את עתידו בעבודה בתחום המכונאות, אשר הלכלוך הוא חלק בלתי נפרד ממנה ומעוניין לעסוק בתחום טכני כלשהוא.
ליורם בגרות מלאה בממצוע נמוך ואינו מעוניין ללמוד באקדמיה. אביו יועץ מס ואמו סייעת בגן. שני אחיו עוסקים בתחום המכירות ואחותו עובדת בבנק. משפחתו מעודדת אותו ללמוד למקצוע מתחום המחשבים ולחתור למקצוע יציב ומתגמל.
העלינו מספר אפשרויות בהן יוכל להתמקצע ללא צורך בשיפור הבגרות ולימודים לתואר: טכנאי מחשבים, מנהל רשת, טכנאי מכשירים סלולריים, הנדסאי חשמל, הנדסאי בניין. לימודי הנדסאים דורשים השקעה האורכת כשנתיים וחצי לעומת קורסים מקצועיים בתחום המחשבים, המספקים פתרון מהיר יחסית ומתגמל כאחד.
בתום הפגישה יורם בחר לעבור הכשרה כטכנאי מחשבים, עם אפשרות להרחיב בעתיד את השכלתו לתחום ניהול רשת.
לסיכום: עצירה לטובת הכוונה תעסוקתית משולה להכנה לטיול. לפני שמתחילים במסלול מביטים במפה, הנותנת לנו מבט על: איפה אנחנו נמצאים, אופי ותוואי הדרך. המפה עוזרת לנו במהלך הטיול לא לסטות מהדרך ולהגיע ליעדנו.
יש שיביטו במפה ממושכות ויש שיעיפו בה מבט חטוף, כך או כך העצירה והחשיבה לאן לפנות הלאה בשלב זה בחייכם חשובה מאוד. אני ממליצה להיעזר במשפחה, חברים או אנשי מקצוע, שיסייעו. לבד, קשה מאוד להתבונן על החיים שלנו ב-"מבט על".
אני מאחלת לכל אחד ואחת הגשמה אישית תעסוקתית, שתניב את הפירות אותם תרצו לקצור.
בהצלחה,
הדר גולדשמידט – ייעוץ והכוון תעסוקתי
www.JobCoach.co.il
בחירת מסלול לחיים או מקצוע הוא לא עניין של מה בכך. בחירה לא נכונה עלולה להשפיע באופן שלילי על מי שמתכנן ללמוד.
הבחירה שלנו במקצוע נובעת מכמה שיקולים: כסף, עניין, מעמד חברתי, ביטחון תעסוקתי, הגשמה עצמית ופרקטיות.
בגיל צעיר הכסף מהווה תפקיד חשוב ובחירת המקצוע נעשית לרוב על פיו. גם ההורים משפיעים מאד על הבחירה. הורים רבים חולמים שילדיהם יהיו רופאים או עורכי דין גם אם הילד לא תמיד מתאים לתחום ומשכנעים אותו להתאמץ ולהירשם למסלול הנכסף. לפעמים ההחלטה נובעת משיקולים זרים כגון, סבא שלי לא הצליח להתקבל ללימודי רוקחות ולכן אפצה על כך וארשם לחוג.
כדי להגיע להחלטה נכונה צריך לעבור כמה שלבים:
-חיפוש מידע רלוונטי על המקצוע המבוקש, לרבות אילו קורסים נלמדים בחוגים השונים.
-מפגש עם אנשים שעובדים בתחום הרלוונטי. ללכת למקום העבודה שלהם ולחקור קצת מה עושים, שעות עבודה, שכר וכו'.
-ניתן לעבור מבחני התאמה למקצוע במכוני אבחון, השמה וייעוץ.
אם החלטנו ללמוד השאלה הבאה היא איפה ללמוד.
ההחלטה היכן ללמוד היא אינה החלטה קלה ומושפעת מגורמים רבים ולכן כדאי להתמקד בכמה פרמטרים לפני שמגיעים להחלטה. בארצות אחרות כגון, ארצות הברית ובאירופה קיימים מדריכי השכלה גבוהה המדרגים את תחומי ומסלולי הלימוד של האוניברסיטאות והמכללות עפ"י הרמה האקדמית ומעניקים בעצם איזושהי הערכה לגבי מוסדות טובים וכאלה שהם פחות טובים. לא תמיד הערכות אלו מדויקות אך הן עדיין נותנות אמת כלשהי על האוניברסיטה או המכללה. בארץ לא קיים דירוג שכזה ולכן כדאי לבדוק כמה מרכיבים לפני שבוחרים היכן ללמוד.
1. הכרה של המועצה להשכלה גבוהה – חשוב מאד שלמוסד שאליו אתם רוצים להירשם תהיה הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה ובנוסף הכרה על מסלולי הלימוד שלו והתואר שהוא נותן.
2.. מיקום גיאוגרפי – אם אתם רוצים להמשיך לגור בבית או במקום מגורכם כדאי שמוסד הלימודים יהיה במרחק של לא יותר משעה על מנת שיהיה לכם זמן פנוי לעבודה, שיעורים ובילויים. במידה ואתם מעוניינים במוסד רחוק עליכם לבדוק האם קיימות בו מעונות או מגורים קרובים להשכרת דירה.
4. בירור עם סטודנטים במקום – אין חשוב יותר מהתרשמות ממקור ראשון ובמצב זה התרשמות מסטודנטים שלומדים או למדו במקום בו אתה מעוניין ללמוד. כדאי לשאול על הרמה האקדמית, מרצים, קבלה למקומות עבודה לאחר סיום התואר, יחס המוסד לסטודנטים.
5. חברים שלמדו במקום – כמו בעבודה כך גם בלימודים אין כמו מידע אישי לגבי איפה ללמוד ממישהו שאתה מכיר מקרוב. מישהו כזה יהיה האדם האובייקטיבי ביותר שתוכל לבקש לעצמך. חוץ מזה תמיד נחמד ללמוד עם אנשים שאתה מכיר שיוכלו לעזור ולתמוך בך גם בלימודים וגם מבחינה אישית במיוחד אם החלטתם ללמוד רחוק מהבית.
6. מכללה או אוניברסיטה? – עוד שנים רבות נוסיף להתווכח על מה ואיפה יותר טוב ללמוד. מכללה או אוניברסיטה? לא תמצאו תשובה חד משמעית כי לכל ערוץ לימוד שכזה יש את החסרונות והיתרונות שלו ועל חובת הסטודנטים העתידיים לעשות את ההבחנה מה מתאים להם מבחינת הייחודיות של כל אחד מהמוסדות האלו.
על מנת לעזור לכם המתלבטים לצלוח את ההחלטה הקשה היכן ללמוד על פי הסעיפים שהובאו לעיל, ולסייע בידכם להגיע להחלטה הטובה ביותר כדי להגדיל את הסיכוי לסיים את התואר, הקמנו את המרכז הארצי ללימודים. מרכז השמה זה הוא היחיד מסוגו בארץ. מטרתו לספק ייעוץ למתעניינים בהשכלה גבוהה בבחירת מוסד לימודים תוך כדי ליווי המתעניין בתהליכי איסוף המידע, קבלת ההחלטה והרישום ללימודים. הייעוץ נעשה ע"י יועצים אקדמיים באמצעות הטלפון ללא צורך בהגעה למרכז, כאשר לכל תחום (מנהל עסקים, מדעי החברה, הנדסה וכו') יועץ מומחה המלווה את המתעניין בלימודים לכל אורך הדרך ומקצר לו תהליכים שלעיתים קרובות נעשים מסורבלים בגלל חוסר ידע והתמצאות.
בראשיתו של התהליך אוסף היועץ מידע על המתעניין כגון, מקום מגורים, ציוני בגרות ופסיכומטרי, תחום לימוד, שכ"ל רצוי. לאחר מכן בודק הייעוץ לאלו מוסדות לימוד מתאים המתעניין מבחינת הפרמטרים שלו וקובע לו פגישות ייעוץ במוסדות אלו. לכל אורך התהליך יכול המתעניין להתקשר ליועץ האישי שלו ולשאול שאלות לגבי דברים המטרידים אותו ולקבל בחזרה מענה ומידע אמין ואובייקטיבי. לאחר שהמתלבט החליט היכן ללמוד ,מלווה היועץ בכל תהליך הרישום למוסד.
הייעוץ ניתן בחינם ללא כל עלות מצד המתעניין.
לפרטים: 03-9700160, www.ilimudim.co.il.
לימודי טכנאי מהמקצועות המבוקשים ביותר בשוק
מאות מודעות דרושים מנסות לאתר טכנאים מקצועיים שיאיישו משרות חמות בשוק, ואלפי סטודנטים שפוקדים בכל שנה את המכללות במטרה ללמוד לימודי טכנאי ולהפוך לטכנאי מוסמך.
מה יש במקצוע הזה שהפך אותו לאחד המקצועות המבוקשים ביותר בשוק העבודה של שנת 2010?
בעבר, היה ידוע כי תלמידים שלא היו מעוניינים להשתלב במסגרת העיונית בחרו דווקא במסגרות שיאפשרו להם לרכוש מקצוע לחיים, כבר בתקופת התיכון. המסלול היה כזה שאם בחרת להיות מכונאי רכב, טכנאי חשמל או כל בעל מקצוע דומה, נאלצת ללמוד שנה נוספת בבית הספר המקצועי ולאחר מכן להשתלב בצבא במקצוע שלמדת.
היום, הדברים מעט השתנו. יותר ויותר סטודנטים וגם כאלה שאינם בוגרי מסלולים מקצועיים, חוזרים ומבקשים לרכוש מקצוע פרקטי דרך לימודי טכנאי, מקצוע שיאפשר להם להשתלב בשוק העבודה ולהתחיל להרוויח כסף החל מהיום הראשון.
אחד המקצועות שהפכו מבוקשים ביותר בשנים האחרונות הינו מקצוע הטכנאי.
כיום ישנם עשרות סוגי התמחויות של טכנאים אשר כולם נדרשים מאוד במקומות עבודה רבים.
אז איזה סוגי התמחויות קיימים בשוק? למי מתאים להיות טכנאי ולמה כדאי לשים לב בבחירת המוסד הלימודי?
לימודי טכנאי – סוגי ההתמחויות המבוקשים בשוק: טכנאי מחשבים PC, טכנאי מיגון ותקשורת, טכנאי מיזוג אוויר וקירור, טכנאי חשמל.
לימודי טכנאי מחשבים
כיום רוב הארגונים מבוססים על תהליכי עבודה טכנולוגיים מתקדמים, הדורשים טיפול ותחזוקה ברמה הגבוהה ביותר ע"י אנשי מקצוע מיומנים. לכן במסגרת לימודי טכנאי מחשבים תתנסו בכל הטכנולוגיות המתקדמות הרלוונטיות, אמצעי תקשורת מגוונים, מיכון משרדי ומחשבים אישיים.
מקצוע לימודי טכנאי מחשבים, הפך מבוקש מאוד בשנים האחרונות מאז שכמעט בכל בית בישראל ישנו לפחות מחשב אחד, שלא לדבר על ארגונים רבים בהם ישנם כמאות ואלפי משתמשים.
לימודי טכנאי מיגון ותקשורת
כיום גוברת המודעות למיגון הבית באמצעות המכשור המתקדם ביותר. בעולם בו הפריצות הפכו לתופעה יום יומית, מכירים יותר ויותר בעלי עסקים ואנשים פרטיים בחשיבות של מיגון הבית או העסק בידי הידיים המקצועיות ביותר.
במסגרת לימודי טכנאי מיגון ותקשורת תלמדו את יסודות החשמל והאלקטרוניקה, יסודות המחשב, היכרות עם מערכות אבטחה ומיגון של החברות המובילות בארץ ובעולם, תתנסו בתכנון, תכנות והתקנת מערכות אזעקה, טכניקות ושיטות עבודה.
טכנאי מיגון ותקשורת יתמחו בסיום הלימודים בהתקנת מערכות מיגון, אזעקה ותקשורת מתקדמות ללקוחות פרטיים ולחברות.
לימודי טכנאי מיזוג אוויר, קירור
כיום בכל בית ישנו מקרר וברוב הבתים והארגונים קיימות מערכות למיזוג אוויר. לכן, אין זה מן הנמנע שמקצוע טכנאי מיזוג אוויר וקירור יהפוך במהרה לאחד המקצועות הנדרשים ביותר בשוק.
במסגרת לימודי טכנאי מיזוג אוויר וקירור, תלמדו להכיר מערכות קירור שונות, תלמדו לזהות ולתפעל את מנגנוני ההפעלה ואת כל שאר מרכיבי המערכות.
לימודי חשמל
טכנאי חשמל, הינו אחד המקצועות הייחודיים והרב גוניים בין מקצועות הטכנאי. כיוון, שטכנאי חשמל מוסמך לטפל בתקלות בכל מוצרי החשמל הביתיים ובנוסף יכול בקלות להשתלב בתפקידי מכירה, הדרכה וייעוץ בתחום.
במסגרת קורס לימודי טכנאי חשמל תתנסה בפירוק והרכבה וזיהוי תקלות. לרוב בקורס זה תשולב לפני תחילת הלימודים מכינה לחסרי ידע בחשמל, או קורס מקוצר לבעלי ידע בחשמל.
לימודי טכנאי – ידע מעשי – ישר לעבודה
ברוב הקורסים המכשירים טכנאים, ישנו חלק נכבד המוקצה לטובת הפרקטיקה. לכן כל הקורסים מכילים התנסות מעשית הכוללת פירוק והרכבה, התקנה בפועל, טיפול בתקלות וכל הכלים שיכשירו אותך לעבודה בזמן אמת.
לימודי טכנאי – למי זה מתאים?
לכל אלו שהם בעלי "ידיים טובות" ויכולות טכניות באופן כללי.
בתחום המחשבים, רצוי כי המועמד יהיה בעל ידע בסיסי בטכנולוגיות מחשוב, ידע באפליקציות, יישומי מחשב ואפילו רקע בסיסי בתכנות יכול תמיד להועיל.
לטכנאי חשמל רצוי כי המועמד יהיה בעל ידע בסיסי בחשמל אך גם אם לא – נושא זה יקבל מענה ע"י קורסים מקדימים ומשלימים.
כמו כן, כיוון שאחד היתרונות של מקצוע הטכנאי הוא שישנה אפשרות לעבוד במקצוע זה גם כעצמאי, מומלץ שיהיו למועמד את כל היכולת, המוכנות והאמביציה לעבוד כעצמאי במידה וכיוון זה מדבר אליו.
עשרות הצעות העבודה המתפרסמות מידי חודש, מעידות כי לימודי טכנאי היו ויישארו אחד המקצועות המבוקשים ביותר בישראל.מכללת אין-ליין: inline.co.il
אחת הבעיות הבולטות ביותר המקשות על מציאת מלגת לימודים מתאימה היא חוסר הידע של הסטודנט הפוטנציאלי על קיומן של מקורות שונים למלגות. עמותות, מוסדות וגופים החולשים על מקור לא אכזב של מלגות, נמנעים במתכוון ושלא במתכוון מלפרסם ברבים את קיומן של מקורות המלגות האלה, בשל חששם מפניות רבות שלא יוכלו לעמוד בהם בשל מחסור בתקציב ובכוח אדם לטפל בפניות אלה.
על מחפש המלגה להשקיע זמן ומאמצים בחיפוש מקורות מתאימים, לערוך פניות אישיות לגופים ומוסדות ופניה ישירה למוסד הלימודים שהסטודנט מעוניין ללמוד בו.
המידע הרצוף בזה כולל פרטים על סוגי מלגות, דרכים לשיפור הסיכויים לקבלת מלגה, איך והיכן לחפש מקורות למילגות ונקודות נוספות שיסייעו לקורא להגשים את חלומותיו להקניית ידע והשכלה אקדמית וקידומו בחברה הישראלית.
תוכנית פר"ח
כל סטודנט ישראלי זכאי לפנות לתכנית פר”ח. זהו פרוייקט חונכות לתלמידים – טעוני טיפוח הלומדים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, מועדוניות ומרכזי חינוך לתלמידים הזקוקים לעזרה בלימודיהם.
בתכנית זו הסטודנט מתחייב לסייע לתלמיד החניך, בלימודים ובשיעורי בית. הסטודנט בתמורה נהנה מהפחת שכר הלימוד בכ- % 50.
מומלץ לכל פונה לציין בטופס ההפניה למוסד כי הוא מעוניין להשתתף בתכנית פר”ח. תוכנית זו תורמת לא רק לחניך אלא לסטודנט עצמו בשני אופנים:
א. קבלת מלגה.
ב. תרומה לחברה והתנסות בהוראה.
מלגות ממקומות העבודה
מפעלים, חברות וארגונים גדולים מקדישים סכומים נכבדים למילגות לימודים ולקידום עובדיהם, או בני משפחותיהם.
חברות כמו בזק, ההסתדרות, חברת החשמל חברות פרטיות גדולות ועוד, מעניקות מלגות לימודים, שנתיות.
לקבלת פרטים נוספים יש לפנות, במקום העבודה, למחלקת משאבי אנוש או להנהלה הראשית.
מלגות לעולים
עולים חדשים, הלומדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, זכאים, בדרך כלל, לסיוע מיוחד ממנהל הסטודנטים במשרד הקליטה בארץ.
תנאי הזכאות למלגות לסטודנטים עולים ניתן לברר במשרדי מנהל הסטודנטים:
תל אביב – 03-5209155
ירושלים – 02-6214543, 02-6214540, 02-6214538, 02-6214559
חיפה – 04-8633111
באר שבע – 08-6261229
מלגות לבעלי צרכים מיוחדים
קיים מספר מצומצם של מלגות הניתנות ברובם על ידיי גורמים ממשלתיים לסטודנטים פוטנציאליים, בעלי צרכים מיוחדים, כמו: ליקויי ראייה, ליקויי למידה ונכויות שונות.
לקבלת מלגות אלה יש להתקשר לעמותות השונות בתחום הנכות או הליקוי ולמשרדי הממשלה האחראים על תחום זה.
מלגות על פי מצב כלכלי
זהו החלק אולי הגדול ביותר של מלגות המצוי בשוק. מוסדות ציבוריים מקצים סכומים רבים לעזרת תלמידים וסטודנטים, מרקע סוציו–אקונומי נמוך, לרכישת השכלה אקדמית.
מלגות מסוג זה, מצויות ברוב מוסדות הלימוד האקדמי, במועצות המקומיות והאזוריות, ובמחלקות החינוך העירוניות.
יש להגיש בקשה המתארת את המצב הכלכלי, סיכויי הבקשה גדלים ככל שהמצב הכלכלי קשה.
את הפניה האישית יש לצרף לטופס של המוסד הספציפי.
מלגות מצויינות
זה מקור כספי שני בגודלו למלגות לסטודנטים.
באוניברסיטאות ובהרבה מוסדות אקדמיים יש עדיין דגש רב ותחרות על משיכת סטודנטים מצטיינים.
מוסדות וגופים פרטיים תורמים כסף רב לעודד סטודנטים מצטיינים בכל התחומים ובפרט בתחומי המדעים.
על הסטודנט הפוטנציאלי לפנות למוסדות הלימוד ולמלא את הטפסים המתאימים.
מלגות לחיילים משוחררים ונכי צה”ל
על כל חייל, עוד לפני תום שירותו הצבאי, להיפגש עם קצין תנאי השירות ולברר את זכויותיו כחייל משתחרר.
חוק חיילים משוחררים תשנ”ד 1994, מעמיד לרשות החייל המשוחרר פיקדון כספי אישי אשר זכותו להשתמש בו לצורכי לימודים.
מלגות למחקר ופיתוח
מלגות אלה ניתנות בדרך כלל לחוקרים ואנשי מדע הלומדים לדוקטורט או פוסט דוקטורט, מלגות אלה הן בדרך כלל תחרותיות ומשתנות ממוסד למוסד, יש לבדוק במוסד בו לומדים.
כיצד ניתן לשפר סיכויי קבלת מלגה
השגת ציונים טובים – הצטיינות בבית הספר התיכון, בגרות ובפסיכומטרי, מגדילים באופן ניכר את סיכויי קבלת מלגת לימודים.
התנדבות בקהילה – תלמידי תיכון המתנדבים ותורמים לקהילה שלהם צריכים לציין זאת בקורות החיים או בפנייה לבקשת קבלת מלגה. מי שנותן ותורם לקהילה ולחברה, הן גומלות לו בסיוע להצלחה.
מנהיגות – תלמידי תיכון הממלאים תפקידי מנהיגות צריכים להדגיש זאת בעת פנייתם בבקשה למלגה.
שירות צבאי – מקומות רבים מעדיפים לתת מלגות לאלה ששירתו בצבא או בשירות הלאומי על פני אלה שלא שירתו כלל.
אסטרטגיות נוספות
קורות חיים – על הפונה להכין ולצרף לפנייתו דף קורות חיים קצר הכתוב באופן ברור ומקצועי.
מכתב פנייה – חשוב להכין מכתב פנייה משכנע ומרשים שיצורף לשאלון לבקשת המלגה.
במכתב הפנייה לקבלת מלגת לימודים יש להדגיש את הדברים בהם מצטיין הפונה, כשרונותיו ויכולתו לתרום לחברה וכן את צרכיו הכלליים והכלכליים ורצונו העז ללמוד ולהצליח.
ידע בחיפוש מקורות – על הפונה ללמוד וליידע את עצמו על כל האפשרויות למלגות, היכן למצוא אותם, כיצד לבקש מלגה ולכתוב באופן משכנע.
פנייה מוקדמת – פנייה מוקדמת והחזרת טופסי הפנייה לפני המועד האחרון תשפר את סיכוייך לקבלת מלגה.
המלצות – המלצות ממורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ואנשים ידועים בקהילה יסייעו לשכנע את ועדת המלגות.
הצטיינות בתחילת הלימודים – מכללות ואוניברסיטאות נותנות בדרך כלל מלגות לסטודנטים החל מהסמסטר השני ללימודים לאחר שיש בידם חוות דעת על הסטודנט, ציוניו והמלצות המרצים.
פנייה למוסדות לימוד באזורי העדפה – אזורי העדפה המרוחקים ממרכז הארץ או מוסדות חדשים יחסית מסבסדים בדרך כלל חלק משכר הלימוד ו/או הוצאות אחרות כגון: מעונות, מחיה, ספרים ועוד.
מצאתם מילגה מתאימה? מה עכשיו?
חיפוש סוגי קרנות ומלגות שונים – כיום קיימות מלגות מסוגים רבים, שונים ומגוונים, שאינן מבוססות אך ורק על נתונים כלכליים או סוציו-אקונומיים של המועמד, כגון: מלגות על בסיס מוצא, אזור מגורים, מלגות המוענקות לתחום לימודים מסויים, מלגות מחקר, מלגות וקרנות מגופים מסחריים, חברתיים וכלכליים שונים, לכן חשוב להשקיע מאמצים בחיפוש ובהתעדכנות מול האופציות הקיימות.
וידוא מענה על הקריטריונים והמצאת המסמכים הדרושים – כאשר איתרתם את המלגה המועדפת עליכם בדקו האם אתם עונים על כל הקריטריונים המצויינים בתנאי הגשת הבקשה. לאחר שוידאתם שאתם אכן עונים על הקריטריונים המתאימים המציאו את כל הטפסים הדרושים ומלאו אותם בקפידה ולא פחות חשוב – באמינות! – כל מלגה והפרמטרים המפורטים הנדרשים למילויים. את הטפסים ניתן לרוב להוריד מהאינטרנט או ליצור קשר עם המוסד ולבדוק כיצד ניתן להוריד/לקבל טפסים. הקפידו על מילוי הטפסים כנדרש – כאשר מילוי הטפסים הוא מדוייק, הטיפול בבקשה מטופל ביעילות ובמהירות.
צורת ותזמון ההגשה – חשוב למלא את טפסי הבקשה למלגה ולשלוח אותם במועד הנקוב, בצורה ברורה, ולצרף את המסמכים הדרושים באופן מסודר ומדוייק, לבדוק שלא פסחתם על אף דרישה, ולוודא שליחה לכתובת הנכונה של מעניקי המילגה.
ניתן ומומלץ להוסיף מכתב אישי ובו פרטים שלא היה מקום לפרטם במסמכי הגשת הבקשה הרשמיים ושהנכם חשים כי יכולים לקדם את בקשתכם, אם כי יש לשקול זאת בכובד ראש ולא להכביר בפרטים שאינם נחוצים או רלוונטיים או להגזים בהם.
פנו למספר רב ככל הניתן של מלגות – כמובן רק לכאלה שהנכם עונים על הקריטריונים שלהן, וגם אם לא זכיתם במלגת לימודים מסויימת, אל תתייאשו והמשיכו לנסות להגיש גם לאותה מלגה, לשנה שאחרי, וגם למלגות אחרות.
בהצלחה!
מתוך אתר "1Click", www.1click.co.il,
פורטל לימודים ארצי המרכז מידע אודות לימודים על תיכוניים.
וספר "נתיב ההשכלה" הכולל אינפורמציה מורחבת ללימודים על תיכוניים.
שבתות ומועדים/ עבודות בעיתיות/ גזל/ לשון הרע/ צניעות/ מעשר כספים/ מידות טובות
"מקום העבודה" – גם לעבודת ה'
מקום העבודה הוא אחד התחומים החשובים ביותר לקיום חיי הלכה, ויש אין-ספור הזדמנויות לעבוד את השם שם, לקדש שם שמים, להתגבר על היצר – ובקיצור, להיות עובד השם.
תנסו פעם, במהלך יום אחד של עבודה, לספור כמה מצוות אפשר לקיים, וכמה עבירות יש להתמודד איתן. תגלו שזה הרבה יותר מאשר אצל בחור ישיבה ביום לימוד רגיל! ולא רק שהמצוות בעבודה הינן מרובות, אלא הן גם מסובכות ביותר. ולא רק שהן מרובות ומסובכות – אלא אין שם בדרך כלל רב כדי לשאול! ובכלל כדי לשאול, צריך לדעת שיש שאלה – ולכן אכתוב כמה דוגמאות של שאלות בכמה תחומי הלכה כצעד ראשון. אבל ברור שכל עובד וכל עבודה הם שונים, ויש לבדוק כל מקרה לגופו.
שבתות ומועדים
לפני שלוקחים עבודה בשבת ויום טוב, יש לוודא היטב שעצם העבודה הוא דבר המותר בשבת – כמו שמירה, או מלצרות. אבל אם יש צורך לחלל שבת – כמו לבשל או לחתום בשבת על שעות השמירה – כמעט תמיד אסור לעבוד שם (כמובן שיש מקרים של פיקוח נפש בבית חולים וכו' – יש לשאול כל מקרה לחוד).
בעניין התשלום עבור עבודה בשבת, באופן כללי, צריך לקשור את העבודה בשבת יחד עם עבודה באחד מימי החול (ואפילו רק בערב או במוצאי שבת), באופן שמקבלים תשלום על הכל ביחד, אפילו אם מחשבים את התשלום עבור שעות, ועבדת יותר שעות בשבת. העיקר הוא שהעבודה בשבת היא חלק של תנאי ההעסקה שכוללים גם שעות עבודה ביום חול. לכן, לדוגמא, אפשר לקבל תשלום עבור שמירה בשבת, אם חלק של התורנות כולל ערב (או מוצאי) שבת – חייבים גם לשמור ביום חול, ולא רק בשבת עצמה.
עבודה בימי חול המועד אינה תמיד מותרת. אם עצם העבודה נצרכת לחג (כמו לנגן בתזמורת לשמחת בית השואבה בסוכות, או לנקות בית כנסת לקראת התפילות שם), מותר – כמו כן עוד עבודות הכרחיות, כמו בתחום הביטחון, הרפואה, הכנה ומכירת אוכל. אבל שאר עבודות, כמו לנהל חשבונות, או תיכנות מחשבים, בדרך כלל אסורים. אך אם עלול להיות הפסד אם לא יעבוד – כמו חשש לפיטורים, או הפסד ממוני מותר לעבוד. וכדאי להתייעץ עם רב בכל מקרה.
אסור לעבוד בשבע הימים אחרי החתונה (מזל טוב!) – גם החתן וגם הכלה. במקרים יוצאי דופן גם בזה יש לשאול רב.
עבודות בעיתיות
אין צורך להזכיר שאסור לקבל עבודה שדורש מאדם לעבור על איסור כלשהו מן התורה. ואדם צריך לאבד את כל כספו ולא לעבור על רצון השם יתברך (ובוודאי לא להרוויח כסף מזה). ולכן אם העבודה דורשת ממך לגנוב, לאכול לא כשר, להחשף לדברים לא צנועים (וכל שכן להתנהג בלי צניעות – דבר שדרוש לפעמים מנשים בענייני לבוש בכמה סוגי עבודות לצערנו) וכו' – אסור לעבוד שם. ואם יש לך חשש שעבודתך גובלת בגבול האיסור, יש לפנות לרב.
גם אם אתה לא עובר על איסור, יש איסור לגרום לאחרים לחטוא – "לפני עיוור לא תיתן מכשול". ולכן, באופן כללי, אסור לעבוד במקום שמכשיל אנשים. לדוגמא, אין למכור אוכל לא כשר לקהל יהודי, אפילו אם הם אינם דתיים. ואין לעצב דפי אינטרנט עבור אתרים לא צנועים (אפילו אם אתה בעצמך לא צריך לבוא במגע עם חומר לא ראוי).
ישנם הרבה מקרים ספקיים, כגון האם מותר למכור שתייה חלבית לאדם שמחזיק שווארמה בידו? למכור תקליט לאדם שמחלל שבת? וכו' וכו'. למרות שבכל סוג עבודה שיכולה להיות בעיתית כדאי להפנות את השאלה לרב – הכלל הגדול הוא שאם יש מקום לתלות שלא יעשו עבירה, אפילו אם נראה קצת רחוק, זה מותר. לכן מותר למכור את השתייה – אולי הם מתכוונים לשתות את זה לאחר זמן, או לתת לאדם אחר. וכן אולי לא ישמיעו את התקליט בשבת. ועוד, אם העבירה הצפויה אינה מיידית, כמו לבנות מטבח לבית שידוע שיבשלו בו בשר בחלב אחר כך, מותר. ויש בזה הרבה פרטים שכדאי לברר.
גזל
אם ברור לכולם שאסור לגזול מן העבודה, נראה שלא כל כך ברור לגבי גזילה של דברים קטנים – כמו עטים, שיחות טלפון, וכו'. וזה ש"כולם עושים את זה" אינו מתיר בכלל. עיין בספר מסילת ישרים, פרק יא על חומרת עוון גזל, אפילו גזל קטן מאוד. לכן, אין להשתמש בטלפון בלי לבקש רשות מבעל העסק. לא צריך לבקש רשות לפני כל שיחה, אלא אפשר לבקש פעם אחת באופן כללי, בסגנון "האם מותר לי להתקשר מהטלפון פעם או פעמיים ביום ?".
בנוסף, יש גזל זמן מבעל העבודה. אם משלמים לאדם לעבוד והוא מבטל מזמנו, וכל שכן אם מגיע מאוחר, או עוזב מוקדם, יש בזה ממש גזל!
בכל המקרים האלו, העצה בדרך כלל אינה לפנות אל הרב, אלא לפנות אל המעסיק. אפשר בפשטות לברר מה מצפים ממך בזמן העבודה על ידי שיחה ברורה בתחילת העבודה, לדוגמא "האם מותר למלצרים לקחת מהאוכל ושתייה שנשארו?".
כדאי להדגיש שיש גם איסור להיות "צדיק" על חשבון העבודה. יש לברר אם המעסיק מתיר לך ללכת להתפלל במניין בזמן העבודה, להקשיב לשיעורים מוקלטים, ללמוד מספרים וכו'. רק מפני שאתה רוצה לעשות מצווה אין זה מציל כל דבר מלהיות גזל – ולפעמים גם מצווה באה בעבירה.
לשון הרע
בעבודה יש הזדמנות מיוחדת לעבוד על שמירת הלשון – כלפי ה"בוס", כלפי שאר העובדים, וגם כלפי הציבור שאתה בא במגע איתו, למרות שכולם יכולים להיות מאוד מעצבנים. הנסיעה לעבודה ובחזרה ממנה כנראה קיימת רק לתת זמן לחזור על הלכות לשון הרע מתוך ספר או הקלטה!
לפעמים הלכות לשון הרע מחייבות אותנו דווקא כן לדבר, ולא לשתוק. למשל, חייבים לדווח על עובד שאינו ממלא את תפקידו, כמו בחברת שמירה שאחד נרדם בשמירה. עיין בספר "חפץ חיים" (הלכות לשון הרע, כלל י) שכותב שבמקרה כזה יש מצווה לספר, שהרי כשאדם מקבל כסף לשמור ואינו שומר, חוץ מן הסכנה שיש בדבר, יש גזל פשוט. ובכל זאת צריך הרבה תנאים להתיר את הלשון הרע: 1) שיראה את הדבר בעצמו, ולא על ידי שמיעה מאחרים. 2) שיזהר מאד שלא יחליט תיכף את העניין בדעתו אלא יתבונן היטב – האם העובד באמת ישן? 3) שיוכיח את החוטא קודם, ובלשון רכה. אולי הוא בעצמו יעשה תשובה. 4) שלא יגדיל העוולה יותר ממה שהיא. 5) שיכוון לתועלת, ולא ליהנות מהפגם שהוא מוצא בשני, ולא מצד שנאה כלפיו. 6) אם אפשר להשיג אותה תועלת בלי לספר את הלשון הרע, אזי אסור לספר. 7) שהדיווח לא יגרום יותר נזק ממה שבית דין היה פוסק על פי תורה.
לכן במקרה הזה למשל, קודם כל יש לגשת אל השומר שישן ולדבר איתו בלשון רכה, ולעודד אותו להודות בפני המעביד שלו ולבקש ממנו סליחה ולמצוא דרך להחזיר את שעות השמירה. (סביר להניח שאם הוא מתוודה להם ומבטיח לא לחזור על המעשה, המעביד יוותר לו). אם ברור לך שהוא לא יקבל את התוכחה ממך, לא צריך לדבר איתו, אלא לספר למעביד. נראה שאם כל התנאים האלו קיימים, יש מצווה לספר, ולא רק היתר.
צניעות
כבר הזכרנו שאין לעבוד בעבודה שדורשת התנהגות, לבוש, או מגע בתכנים לא צנועים. בנוסף לזה יש להקפיד גם על תחום הצניעות שעוסק בקירבה בין נשים וגברים.
הרבה סוגי מקומות עבודה דורשים עבודת צוות שכוללת נשים וגברים כאחת. ואם כן צריך קודם כל לשמור על דיני יחוד. אין לגבר ואישה לעבוד ביחידות, וכן יש לשאול רב לגבי נסיעות של גברים ונשים יחד מחוץ לעיר או מאוחר בלילה (אינני מזכיר כאן דיני נגיעה, שהם אסורים גם בחוק המדינה מטעם הטרדה, וב"ה יש כמה ארגונים שקמו כדי לעזור לנשים שסובלות מהטרדה כזאת בעבודה, ויש לחזק את ידיהם, ולעודד נשים לפנות אליהם).
בנוסף לעצם דיני יחוד, יש להיזהר מקירבה יתירה בין המינים. כל אחד צריך להיות אמיתי עם עצמו מתי הוא מתנהג כאדם מנומס, כמצופה ממנו, ומתי הוא עובר את הגבול ומתחיל ליצור קשר לא ראוי עם אישה (או אישה עם איש). בדברים כאלו קשה מאוד להגדיר איסורים ברורים, וכל אחד צריך לברר לעצמו את המציאות. אבל אם העבודה גוררת את האדם לאיסורים, כמו הרהור עבירה (ולא צריך לומר דברים יותר חמורים), צריך להחליף עבודה. הכלל הוא פשוט – להתנהג עם המין השני בנימוס, מקצועיות, וחן; אבל לא בקלות ראש, קירבה, או זלזול.
ולא לשכוח…
לסיכום, בנוסף להלכות המוזכרות למעלה, יש לשים לב, במיוחד בעבודה, לתיקון המידות. בתנאי לחץ, ב"עולם האמיתי" של שוק העבודה, האדם עלול לאבד את היקר לו מכל – את האישיות היפה של מידות מתוקנות. לכן יש לשים לב לכל המידות, וביניהן – כעס, עצבנות, עצלנות ולהוסיף שמחה, לדון לכף זכות, ואהבת הבריות.
חיים של התנדבות…
שלום הציבור ובטחונו אינו נתון לפשרות, לא ניתן להזניח אפילו לא דקה אחת מ 24 שעות היממה מבלי להיות ערניים לכל דבר המתרחש בארצנו הקדושה ובסביבתה, היכול להפר את שלוות תושבי מדינת ישראל.
יש כאן שאלה ערכית האם לבחור בחיים של התנדבות למען הכלל?
שירותי הביטחון מבטאים את – אהבת הזולת – שהיא כל התורה כולה, ולהצטרף לפועלים למען מטרה זו, זה לבחור בהידור במצוות החשובות והעיקריות של אהבת הזולת…
הלל הזקן שהיה נשיא ישראל, אשר ממנו נמשכה שושלת הנשיאות בישראל במשך דורות, קבע: "ואהבת לרעך כמוך" זהו כל התורה, ואידך זיל גמור, והיתר לך ולמד".
נביאי ישראל בקשו מעם ישראל להתנדב ולעשות מעשי חסד. בשמו של אליהו הנביא נאמר: כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי, מה אני מבקש מכם? הרי איני מבקש, אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה. מה הם דרכי שמים? בורא העולם, רחמן. ומרחם אפילו על הרשעים ומקבל אותם בתשובה שלימה וזן מפרנס את כל הבריות, כך תהיו רחמנים זה על זה, לפרנס זה לזה ותאריכו פנים זה לזה בטובה". (תנא דבי אליהו, פרק כו). כל גדולי ישראל זכו למה שזכו בדורותיהם, על שהתנדבו למעשי חסד.
אברהם אבינו זכה להיות אבי האומה, משום שנלחם עם המלכים ששבו את בן אחיו – לוט, וכאשר רצה ה' להחריב את סדום שאנשיה היו "רעים וחטאים", עמד ובקש מהקב"ה לבטל מעליהם את הפורענות.
משה רבנו זכה להיות מושיעם של ישראל, משום שראה בכאבם של אחיו, למרות שגדל בבית המלוכה . "אמר הקדוש ברוך הוא: אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערם של ישראל ונהגת בהם מנהג אחים, אני מניח את העליונים והתחתונים ואדבר אתך" (שמות רבה פרשת א').
יהודה בנו של יעקב אבינו, זכה להיות אביהם של מלכי יהודה – ממנו יצא דוד המלך ומצאצאיו כל המלכים בישראל – "לא יסור שבט מיהודה". בקריעת ים סוף פחדו היהודים להיכנס לים, נחשון בן עמינדב ממטה יהודה התנדב להיות הקופץ הראשון ומזרעו תתקיים ההבטחה לשבט יהודה. מכאן הביטוי "נחשונים" – לאלה הראשונים להתנדבות ולמעשים טובים.
התבוננות אחר מידות החסד האפשריות מראה לנו את החשיבות העצומה שמייחסת להן המסורת היהודית: "כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים" (שבת נא ע"ב).
להיות חלק מהמאגר של כוחות הביטחון וההצלה במדינת ישראל, הינה מעלה חשובה מאוד ומצווה גדולה מן התורה, שהרי בכך הינך תורם להציל את ישראל מיד אויביהם ולשמור על ארץ ישראל שתהיה בידי עם ישראל.
להציל יהודי: על כך נאמר "לא תַעֲמד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז), נצטווינו שאם נראה אחד מבני עמנו בסכנה, נחלץ לעזרתו, לשם כך על האדם להיות מוכן אף להכניס את עצמו לסכנה, וכאשר כלל ישראל נמצא בסכנה, חובה על כל העם להיחלץ להצלת ישראל. כפי שאמרו חכמינו במשנה "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד, ה).
ישוב ארץ ישראל: בנוסף נצטווינו על ישוב הארץ, לרשת את הארץ וליישב אותה, הכוונה היא שארץ ישראל, תהיה בריבונות ישראלית ותיושב בעם ישראל לאורכה ולרוחבה. עלינו להגן על חבלי הארץ שנמצאים ברשותנו.
בחסדי הבורא זכינו לבנות כוח הרתעה (צה"ל, שב"כ, משטרה ועוד) המוגדרים "כוחות הביטחון" כוח זה, מהווה חלק בלתי נפרד מהמשימה הנעלה הזו "הצלת עם ישראל מיד שונאיהם" אף זכינו לקיים את מצוות ישוב הארץ, בשמירת הריבונות הישראלית בארץ ישראל. לפיכך מצווה על כל אחד ואחד מישראל הנדרש לכך להתגייס לאחד מכוחות הביטחון. ובכך לקיים מצוות חשובות אלו.
שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלקיךָ נתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: (דברים טז, יח). רש"י מבאר: שופטים ושוטרים: שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצוותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט. בכל שעריך: בכל עיר ועיר.
משטרת ישראל הינו ארגון האמון ואחראי על שלומם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. הארגון כארגון והפרט כחלק מהארגון מחויבים בערכים וביעדים עליהם אמונה המערכת כולה. כולם יחד מקדישים סביב השעון את מיטב הערכים האישיים, בסיוע בני המשפחה, המאפשרת ביצוע איכותי יותר ויותר של שליחות קודש ודביקות במטרה ייחודית ונעלה "ערכי משטרת ישראל" – "רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ" (אבות ג, ב). כדאי להיות שותף!
מיקוד ריכוז ופיזור
"אמת הדבר כי אדם נברא בעוה"ז לתקן עולם הפירוד לכן צריך להיות פיזור הנפש בכל עניני העולם שבאמצעות האדם יתוקן הכל" (שפת אמת בראשית, וישב, תרל"ח).
כיוון ש"פיזור הנפש בכל ענייני העולם" מוטבע בעולם, אין לתמוה על חוסר היכולת של גבר צעיר בן תורה, העוסק לפרנסתו, לאחד את הקרעים הנובעים ממה שמקורות לחץ שונים מושכים אותו, כל אחד לכיוונו. אם גורמי לחץ חיוביים – כל אחד כשלעצמו – עסקינן: חובת האדם להיות עם אשתו ולסייע בגידול ילדיו ובחינוכם, חובתו ללמוד תורה, וחובתו כלפי המעסיק שלו כדברי הרמב"ם סוף הלכות שכירות "וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד", ואם בגורמי לחץ שליליים: הרצון להיראות בעל אמצעים, ומצליח. מחוסר היכולת לאחוי הקרעים נובעת ההרגשה שצריך לשים גבולות ברורים, מלאכותיים, ולומר עד כאן המשפחה, עד כאן הילדים עד כאן העבודה, וכדומה. מי שאינו יכול לשים את הגבולות הללו נסחף ונקרע, ועלול לשלם על כך מחיר גבוה.
אלא שהמאבק הזה מעיקרו אינו נכון. עלינו להאמין "שבאמצעות האדם יתוקן הכל" ושהאדם מסוגל לאחד את הפיזור. אמנות ההאחדה היא הסוד, לא רק לשרידות בתנאי לחץ, אלא לפריחה ושגשוג.
לכן השאלה אינה חלוקת הזמן, אלא האחדת הזמן, מתוך החלטה ממוקדת על מטרת חייו של האדם. כמה צדק בעל מסילת ישרים בהקדמתו, שצריך "שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו". צריך אדם, בתחילת דרכו להחליט מה מגמת חייו, לבנות את סדר יומו מתוך החלטה זו, ולעשות כל מה שהוא עושה בכל כוחו, בנאמנות ובמסירות. החלטה זו צריכה להיות פרי מחשבה והתייעצות.
בראשית כל מחשבה צריכה לבוא הערכה אמיתית, פנימית, של יכולותיו של האדם, כשרונותיו הלימודיים, האישיים והבין-אישיים. כמו כן צריך האדם לברר אצל עצמו אם הוא מסוגל לחיות בצמצום ולעבוד את ה' בשמחה אמיתית, או שהוא זקוק לרווחה מסויימת, שבלעדיה לא יוכל לתפקד כראוי. כיוון שההערכה היא עצמית, חשוב שאדם לא ישקר לעצמו, שהרי רק הוא יינזק מן השקר.
השלב הבא הוא שלב הפנמת האמונה השלמה בהשגחת השי"ת על האדם. כיוון שאין הקב"ה בא בטרוניא על בריותיו (ע"ז ג, א) אם ההערכה העצמית של משאבי הכוחות העומדים לרשותו היא אמיתית, הרי ניצול מלא של כוחותיו אלה יביאו אותו אל מטרתו. אדם אינו צריך להשיג דברים שהם מעל לכוחותיו, אבל אסור לו, כמו כן, מדין "בל תשחית" לבזבז את כוחותיו לריק.
לכן אסור לאדם להסס ולפחד פן עיסוק אחד יבוא על חשבון הישג משפחתי, גשמי או רוחני אחר. הקב"ה שם את האדם בעולמו לתקן את פיזור הנפש, ולכן תהיה לאדם סייעתא דשמיא להשיג את התוצאות המוטלות עליו.
מכך נגזרת ההחלטה בשאלת באיזו רמה אדם צריך להתפרנס, כמה כסף הוא צריך להרוויח למחייתו, ולאיזו רמה בעבודה חשוב לו להתקדם. התקדמות בעבודה יכולה לשמש כמקור הכנסה נוסף, וכמקור לקניית יכולת השפעה שהרי "חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים" (קהלת ט, טז). כאשר השאיפה להתקדמות באה מתוך מניע טהור, ההשקעה בהתקדמות זו לא תזיק למטלות האחרות שעל האדם.
כששאלה זו נענתה צריכה להתברר שאלת ההשקעה המשפחתית והחינוכית. המאמין ומברר את חובתו בעולמו ביושר, יראה שהקב"ה מעניק לאדם משאבי זמן, בריאות וכוח כדי לעמוד בכל משימותיו.
נכונות לעבודה מאומצת.
"לחברה מתקדמת בתחום ה… דרוש … קידום מקצועי ועניין מובטחים, נכונות לעבודה מאומצת".
מאחורי שלש המילים הללו המסיימות מודעות דרושים רבות מסתתרת תפיסת עולם.
תפיסת העולם הזו רואה בעבודה חזות הכל, או כמעט חזות הכל. היא איננה בושה לתבוע מעובדיה נוכחות כאילו היו מחט"ים בצבא או רופאים שחיי חולים תלויים בהם.
היא קובעת ישיבות עבודה גם בשמונה בערב, דורשת ממך להיות זמין לעיתים עד ערב שבת, מחייכת חיוך מתוק ומציעה לך מחשב נייד כדי שתוכל להמשיך לעבוד מהבית, כלומר לצרף גם את הבית שלך לרשימת המלאי של החברה.
ובעיקר – התפיסה הזו, שדורשת נכונות לעבודה מאומצת, גורמת לך להרגיש לא נח שיש לך משפחה. כלומר זוהי תפיסה שמעוצבת לאדם הרווק, האמביציוזי, שפנוי כל כולו לענייני עבודה. (בדיוק כמו שתפיסת האופנה המקובלת בנויה לאישה רווקה ורזה שמעולם לא ילדה).
התפיסה הזו לא בנויה עליך – כי יש לך משפחה, ואולי ארבעה ילדים, ולכל אחד מהם יש רק פעם אחת בשנה יום הולדת ופעמיים אסיפת הורים ועוד קצת שלפעמים חולים, ומסיבת סיום והכל כפול ארבע. זה פשוט לא מתאים.
אז אתה מתגמש, מתעלם, מעלים את המשפחה. מתנצל אלף פעמים ומודיע שבועיים מראש שביום שלישי אתה יוצא מוקדם! בשש, כי יש לך מסיבת סידור לילד.
לא מדובר כאן על חיי אדם, לא מדובר על עיסוק ביטחוני. מדובר על הצורך החשוב ללא ספק לפרנס משפחה בכבוד, ולמצות כשרונות – אך איך הגענו למצב שהצורך הזה לא משאיר מקום לדברים אחרים.
ללימוד תורה עם הילדים, ללימוד תורה שלך, לזמן משותף משמעותי עם אשתך, לתחביב כזה או אחר.
אין זמן. מרוץ, צריך להספיק לעמוד בציפיות של תפיסת עולם שכלל לא מבינה את הצרכים שלך.
אז צריך לאזור כח כדי להתמודד ולהציב גבולות. כמו בכל דבר בחיים גם כאן נכון להציב גבולות. איך ומתי – תחליט לבד (עדיף בהתחלה אבל לפעמים צריך להיות מתון) אך הגבולות צריכים להיות מוצבים.
אני בעל משפחה. יש לי ילדים. אני מעוניין להיות שותף בגידול שלהם כל השבוע ולא רק בסופי שבוע, לכן שעות היציאה מהעבודה צריכות להיות כאלו שיאפשרו לך לפחות לפגוש אותם בערב לזמן משמעותי.
אם אין סיבה מאוד מיוחדת ומוצדקת – אל תסכים לקחת עבודה הביתה. בבית אתה בן חורין. לא מיילים ולא עדכונים ולא רק חצי שעה. זאת החצי שעה שחסרה לך לקביעת עיתים או לילדים.
זכור – אתה בתחילת הדרך, ונראה לך שיש הרבה זמן לגדל את הילדים ורק יעבור הלחץ הראשון ויהיה לי יותר זמן, וגם נתבסס קצת והכל יהיה בסדר.
אבל אז מתעוררים ומגלים שהשנים טסות, ובזמנים המיוחדים האלו שעוברים מהר מאוד, בסך הכל לא הרבה שנים אנחנו מגדלים את הילדים, אתה פשוט לא היית. דפקת נפקדות. וזה קרה – אבל בלעדיך. את הגלגל הזה אי אפשר להשיב לאחור. להתקדם בעבודה, לרכוש עוד תואר, לשדרג את המעמד – גם אם זה יקרה לך בגיל ארבעים, לא יקרה אסון, אבל את הילדים שלך – אף אחד לא יגדל במקומך. ואם לא היית שם, את זה כבר אי אפשר להחזיר.
אל תפחד. יש לך מה להציע. עובד שמח, יציב, שבנוי על עמוד שדרה משפחתי מביא איתו גם ברכה רבה יותר. אם תאמין בזה בעצמך, תראה שהסביבה שלך תלמד להעריך זאת ואולי אפילו לחקות אותך.
נכונות לעבודה מאומצת – בודאי – אבל בכל התחומים. בעבודת הבית ובעבודת החינוך, ועם הילדים, וכמובן גם במקום העבודה, שהוא חלק חשוב, אבל רק חלק ממכלול חיים שלמים, מלאים שכוללים בתוכם עבודה ובית, משפחה וילדים, מאוזנים ושמחים. בהצלחה
את עומדת בפני לימודי מקצוע. ההחלטה על התחום המתאים היא מההחלטות הקשות שעשית עד היום. את צריכה מקצוע שיתאים לכישרונותיך, אך גם לנטיות ליבך. שיעניין אותך היום, אך גם בעוד שלושים שנה. בין שאר המדדים שעליהם את חושבת, נמצא בודאי גם הנושא של קריירה ומשפחה.
פעם נשים בחרו להיות מורות או גננות, כדי שיהיה להם חופש כאשר יש לילדים. כיום התפיסה קצת שונה. אם אינך מתאימה להוראה, יהיה לך קשה לקום יום יום לעבודה שלא מספקת אותך ושאולי גם לא תצליחי בה. במצב כזה שמחת החיים שלך תיפגם, וגם השמחה שתוכלי להקרין על בני משפחתך.
אז איפה כן נכנסת המשפחה, בשיקול הדעת של בחירת מקצוע?
כדאי שתבדקי היטב את מספר האפשרויות המקצועיות שיכולות להביא לך שמחה וסיפוק (בודאי כבר שמעת על אנשי מקצוע שמתמחים בייעוץ בתחום הזה). דעי שאישה שעובדת בתחום שמתאים לה ומעניין אותה, מקבלת כוחות מהסיפוק, מההצלחה ומהתרומה שאפשר לתרום לחברה בכל תחום שהוא. שמחתך תהיה אחת המתנות הגדולות, שתוכלי לתת לבני משפחתך. כיון שאנחנו מורכבים ורבגוניים, יש מספר אפשרויות מקצועיות שטובות עבורך. מתוכן בחרי באפשרות שתשתלב בהצלחה עם הקמת משפחה.
משפחה. זהו המקום של הצמיחה האישית הכי גדולה, וגם של התרומה לזולת הכי מרוכזת. זה המקום שבו תגלי כמה כוחות יש בך. בתחום הפיסי, בתחום הרגשי ובתחום שיקול הדעת. זה המקום שבו תגלי גווני גוונים של אהבה, של התמסרות, של עונג.
מימוש עצמי? יצירתיות? מידות של סבלנות, אמונה ואמון? התמחות בפתרונות לבעיות? הרבה חוויות במהלך חייך יוכלו להעניק לך את כל אלו. יותר מכולם – המשפחה. כשתלדי ילד, לא תתני לו את החיים רק ברגע אחד של לידה. כל בריאותו הנפשית והפיסית תלויים בקשר שלך אתו. וכך עם עוד ילד, ועוד ועוד… תתפעמי לראות איך כל מה שנמצא בך ובבעלך נולד ומתגבש בעולם עם כל צאצא נוסף שתביאו. כל אחד ממשיך אתכם בדרכו. גם לדורות הקודמים לך את נותנת חיות והנצחה דרך צאצאייך – צאצאיהם. את תופסת עד כמה חייך היחודיים והחד פעמיים הם גם חוליה אחת בשרשרת של נצח, בשרשרת הנשים שבזכותן נגאלו ישראל, ובזכותן עתידים להגאל.
בשורה התחתונה – את תמצאי בודאי את האיזון בין הבית ובין החוץ, לפי תנאי חייך המסוימים. לפי היכולות הכלכליות שישנן ושיהיו לך, לפי יכולתה של המשפחה המורחבת לעזור, ובראש ובראשונה של בן הזוג. לפי הכוחות הפיסיים שלך, וגם הנפשיים. לפי השגרה של הבית, ולפי המאורעות הבלתי צפויים. אם איזונים בתקופה מסויימת בחייך לא יוכיחו את עצמם כמתאימים – אל תהססי לחפש חדשים.
אני רוצה לדבר איתך על מה שמעבר לפיתרונות המעשיים. על היחס הנפשי שלך. אל תתני לדבר הענק של הקמת משפחה להיהפך למטרד. תשתדלי שהתגובה הראשונה שלך, כשתתבשרי שאת בהריון בע"ה, תהיה שמחה והכרת תודה ולא מחשבה של "אוי, זה הולך ליפול לי בדיוק באמצע מבחנים". כשתתכונני ללידה, תחשבי קודם כל על בריאת האדם שאת עומדת להיות שותפה בה, לא על השפעת העדרותך על העסק העצמאי שהקמת. בודאי שצריך לחפש פיתרון כדי להשתדל שהלימודים והעבודה לא יפגעו. אני לא קוראת לך לוותר עליהם. רוב המשפחות כיום לא יכולות להסתדר בלי המשכורת של האישה, אז עדיף לעשות את זה בשמחה וללא רגשי אשמה.
אני מדברת איתך על היחס הנפשי. על יצירת קרום הגנה סביב הדבר הכי חשוב בחייך, כדי שהצבעים שלו לא ידהו. כדי שלא נתבלבל בין עיקר לטפל. אני מאמינה, שככל שנשמור על הישרות שלנו, נזכה לסיעתא דשמיא במציאת הפתרונות המעשיים לשילוב הנכון.
נשים מדורות שונים זכו לשבחי חכמים על מסירותן לצרכי העם. אולי נשות דורנו תכנסנה להיסטוריה בתור אלו שלא הזניחו את המשפחה אלא התאמצו והשקיעו בה, על אף ריבוי המשימות שלהן?
יתכן שהאופנה המערבית קוראת להתפתח בתחום האישי והמקצועי, ושוכחת לפעמים, למרבה האירוניה, את האוצר הגדול שהכל נמצא בתוכו – את המשפחה.
אנחנו נשתדל בכל כוחנו, לא לשכוח ולא לזנוח.