תשובה: אמירת סליחות בחודש אלול מנהג ותיקין הוא המבוסס על המסורת שמשה רבנו עלה להביא את הלוחות האחרונות בראש חודש אלול, וירד ביום הכיפורים, ולכן ימים אלו הם ימי רחמים ורצון כששיאם הוא יום הכיפורים בו נאמר למשה "סלחתי כדבריך" (מדרש פרקי דר' אליעזר פרק מד).
עם זאת, ישנם מקורות לא מבוטלים המעידים כי גם בספרד היו נוהגים לומר סליחות רק בעשרת ימי התשובה, ויש שהעידו על מנהג להקדים ולומר סליחות רק כמה ימים לפני ראש השנה (הר"ן ראש השנה דף טז). והמאירי (חבור התשובה עמ' רנ) שחי בספרד, כתב כי מנהגם לומר סליחות בחודש אלול רק בימי שני וחמישי. על פי מקורות אלה כתב הרב עובדיה יוסף שליט"א להקל על המתקשים להשכים קום בימי חודש אלול (כגון תלמידי חכמים), שעל כל פנים בימי שני וחמישי יעשו מאמץ להשתתף עם הציבור באמירת הסליחות (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן מד). לכן אם יש אפשרות להתאמץ ולומר סליחות באשמורת לפחות פעמיים בשבוע, בפרט בימים בהם תוכל לנוח לפני משמרת או בימים בהם אין לך משמרת, תבא עליך הברכה.
ובספר משיב מלחמה (חלק ב סימן קלו) כתב הרב גורן זצ"ל שאף שעל פי הסוד אין לומר לפני חצות נפילת אפים וי"ג מידות (שולחן ערוך סימן קלא, סעיף ג), ומשום כך פוסקים רבים אוסרים לומר סליחות קודם חצות הלילה (מגן אברהם, משנה ברורה סימן תקפא), כאשר מדובר בחיילים שאם נאלצם להמתין עד אחר חצות יפגע הדבר בתפקודם, יש לסמוך על פוסקים שהתירו אמירת סליחות גם קודם חצות הלילה (על פי שיטות בגאונים ועיין אגרות משה ח"ב סימן קה). אולם הרב עובדיה יוסף שליט"א (יחוה דעת ח"א סימן מו) העדיף להורות לחיילים במחנות צה"ל שלא לומר סליחות קודם חצות, ואם אינם יכולים להמתין עד לאחר חצות, יאמרו סליחות לפני תפילת מנחה. אולם הרב איל קרים (קשרי מלחמה ח"א סימן סח) צידד בפסקו של הרב גורן לומר סליחות קודם חצות בעיקר משום שאופי הפעילות הצבאית מלמדת שאמירת סליחות קודם מנחה לא תמיד מעשי.
לכן, אם אין בכוחך לקום לסליחות באשמורת או להמתין עד אחר חצות הלילה כיוון שאתה חושש שזה יפגע בתפקודך כשוטר, ובמקום יישובך ישנם מנייני סליחות המתקיימים קודם חצות הלילה, כדי שלא תיפגם ההכנה לקראת הימים הנוראים, ניתן לומר סליחות במניינים אלה.

לעוד שאלות בענייני העבודה במסגרת כוחות הביטחון