תפילה בציבור במשמרת
שאלה: את משמרת הלילה אני מסיים בשבע וחצי בבוקר, ואני מתלבט כיצד לנהוג לגבי תפילת שחרית. להתפלל בתוך המשמרת במניין זה בעייתי כידוע, אפשר להתפלל אחרי המשמרת אבל לא במניין, וגם אינני יכול להתפנות מיד לתפילה אלא לעסוק בדברים רבים לפני כן. חוץ מזה, בדרך כלל בסוף משמרת לילה אני ממש עייף. גם מאוד קשה לי שאני מוותר לעצמי שלא להתפלל במניין. מה הרב ממליץ לעשות?
תשובה: א. כל זמן שאתה עוסק בתפקידך כשוטר אתה פטור מהתפילה מדין עוסק במצווה פטור מן המצווה, לכן נכון הוא שרק לאחר שאתה מסיים את המשמרת תתפנה למצוא זמן ומקום לתפילה. כמו כן, מותר לעסוק בענייני משטרה לפני תפילה, ולא נאסר אלא לעסוק בצרכים פרטיים, אולם עיסוק בצרכי מצווה של רבים לא נאסר לפני תפילה (שולחן ערוך סימן פט, ב).
ב. חשוב מאוד שלא לוותר על תפילה במניין, כי תפילה במניין שומרת על מסגרת רוחנית והיא וודאי עדיפה על תפילת יחיד. אולם במציאות בה אתה נמצא מאוד קשה להקפיד על כך, לכן יש להקפיד על תפילה במניין בימים בהם אתה לא במשמרת, ולא לוותר לעצמך להתרגל להתפלל ביחיד בגלל עבודתך כשוטר במשמרות.
ג. ברור לי כי העייפות בסוף משמרת לילה לא מאפשרת להתפלל כראוי, אולם כידוע בענייני תפילה העיקר הוא המאמץ שכן תפילה זה עבודה שבלב (תענית ב, א), וכבר אמרו חז"ל לפום צערא אגרא (=השכר הוא לפי הצער), לכן חזק יאמר למי שמתאמץ אחרי משמרת בה עסק במצווה דרבים להתפלל בכוונה עד כמה שידו מגעת.