תשובה: כידוע בימי הספירה אנו אבלים על מותם של עשרים וארבע אלף תלמידי ר' עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, משום כך נהגו שבימים אלה לא מקיימים שמחת חתן וכלה, ולא מסתפרים (שולחן ערוך סימן תצג), והפוסקים האחרונים הוסיפו שבימים אלה ראוי גם להימנע משמיעת מוסיקה (שו"ת אגרות משה ח"א סימן קסו; שו"ת יחוה דעת ח"ו סימן לד). ויש שטענו שהאיסור הוא רק ביחס למוסיקה משמחת (שו"ת מלומדי מלחמה סימן פז), אולם מוסיקת רקע למשל, אין בה כל איסור גם בימים אלה. לכן אם בערב הגיבוש יש מוסיקת רקע בלבד, וודאי שמותר להשתתף.
חשוב לציין, כי יש ערך גדול בלהיות שותפים גם לצדדים החברתיים של תחנת המשטרה, שכידוע עבודת השיטור יש בה גם צדדים של סכנה, והגיבוש החברתי בכוחו לסייע רבות בתחושת הערבות של השוטרים האחד כלפי השני. לא נכון יהיה להתנתק מההווי של תחנת המשטרה בה אתה משרת, שזה עלול לגרום לתחושה של התנשאות, ולנתק חברתי שעלול להיות לו גם מחיר מקצועי.
אמנם אם אירוע הגיבוש לא תואם את רוח ההלכה, כמובן שאין עצה ואין תבונה נגד ה', אולם בערב גיבוש חברתי בימי הספירה נראה לי כי אפשר להשתתף, הן משום שאם מדובר במוסיקת רקע יש על מי לסמוך להשתתף באירוע כזה גם בימי הספירה, ואף אם יש שם מוסיקה משמחת, אפשר במקרה זה לצרף את דעת האגרות משה (ח"א סימן קנט) שטען שאין איסור להשתתף בשמחת חתן וכלה המתקיימת בימי הספירה, כיוון שלדעתו עיקר האיסור הוא על החתן והכלה המארגנים את השמחה ולא על אלה המשתתפים בה. גם בנידון דידן, שאת האירוע מארגנים אנשים שכלל לא מודעים למנהגי האבלות של ימי הספירה, אין האיסור מוטל על אלה המשתתפים באירוע. ובנוסף לכך, הרי שאפשר להיות באירוע מבלי להשתתף באופן פעיל בצד של המוסיקה המשמחת וליהנות ממה, ואפשר להשיח את הדעת מהמוסיקה בכל מיני דברים אחרים.

לעוד שאלות בענייני העבודה במסגרת כוחות הביטחון