האם מותר לאכול אוכל אצל מחלל שבת?
שאלה: בשבת הייתי אצל קרובים, משפחה מסורתית, וראיתי שבבוקר הם חיממו את המרק על הפלטה. ידעתי שאסור לעשות כך, אך היה לי ממש לא נעים. האם מותר לאכול את המרק בכל זאת?
תשובה:
דבר שנעשה על ידי איסור שבת נקרא בלשון חז"ל "מעשה שבת". מן התורה, למרות שאדם חילל שבת ובזה עבר על דברי התורה (כמו אדם שבישל בשבת), אין המעשה שעשה (האוכל שבישל לדוגמה) אסור. אלא שרבנן קנסו את המחלל שבת על ידי שאסרו גם את התוצאה של חילול השבת. לפעמים קנסו אותו בזה שהדבר אסור עד מוצאי שבת, ולפעמים הקנס הוא שהדבר נאסר לתמיד. חכמים גם הבדילו בין דבר שנעשה בשוגג לבין דבר שנעשה במזיד. בגמרא קיימת מחלוקת בין רבי מאיר לבין רבי יהודה בחומרת הקנס. ההלכה היא כדעה המחמירה (ר' יהודה) שאם חללו שבת בשוגג אסור ליהנות מהמעשה עד מוצאי שבת, אבל אם חללו במזיד לחוטא עצמו אסור ליהנות ממנו לעולם, ושאר אנשים יכולים ליהנות ממנו רק במוצאי שבת (שו"ע או"ח שי"ח, א). במקרים מיוחדים, כאשר שיש צורך גדול, יש רבנים שמקלים כדעת רבי מאיר שסובר שאם חיללו שבת בשוגג לא קנסו אותו בכלל, ומותר ליהנות מהדבר אפילו בשבת עצמה (אבל אין למהר להשתמש בדעה זו, במיוחד לספרדים לאור העובדה שהשו"ע לא מזכיר את דעת המקלים בכלל. ועיין בילקוט יוסף שאסר מכל וכל להקל בזה). אלא במקרה שלך אין הדבר פשוט. שהרי קיימת מחלוקת לגבי חימום מרק בשבת. דעת האשכנזים והספרדים היא שאסור לחמם מרק בשבת, אפילו אם הוא היה מבושל לגמרי לפני שבת. אבל הרמב"ם פוסק שכמו שמותר לחמם דבר יבש שמבושל כבר, כך מותר לחמם גם דבר לח כמו מרק (וחלק מן התימנים נוהגים כך). ולפי זה, למרות שברור שהיה אסור לחמם את המרק בשבת עצמה (אלא אם כן הם תימנים), אין המרק אסור אחר כך. וזאת משום שכמו שכתבנו, עצם האיסור של "מעשה שבת" הוא קנס של חכמים, ובמקום שקיימת מחלוקת הפוסקים אם דבר מסוים אכן אסור או מותר, אין להחמיר לקנסו. וזה אפילו שכל עדה פוסקת באופן ברור כדעה אחת – בכל זאת בענין הקנס, לא קנסו את המעשה שנעשה. ולכן, מעיקר הדין היה מותר לאכול את המרק. אבל מובן מאליו, שאם הם אינם מעוניינים בקיום ההלכה, והאכילה שלך תתפרש כהסכמה לאיסור שהם עושים, או שזה דבר שיחזור על עצמו בגללך כל פעם שתתארח אצלם, יש איסור אחר של "לפני עור", או חיזוק לעשיית עברות. לפעמים עדיף קצת אי-נעימות פעם אחת כדי למנוע מצב עגום שחוזר על עצמו בלי סוף, שהרי אם הם ידעו שאתה לא תאכל מרק כזה, בפעמים הבאות אולי הם ימנעו מלחמם אותו באיסור. ומצד שני, אם זו הייתה באמת טעות גמורה, יש לאכול, על פי פשט ההלכה, ולא לבייש אותם בהערות סביב לשולחן לגבי קיום המצוות שלהם. ואם אתה יכול אחר כך (בדרכי נועם, ובפרטיות) ללמד את הקרובים כדי שלא יעשו כך בעתיד, יש לעשות כן.