תשובה:

בשו"ע (חו"מ ד, א) כתוב: "יכול אדם לעשות דין לעצמו. אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו. ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו (אם לא יוכל להציל בענין אחר)". וכל זה, כמובן, כאשר ממש ברור לך שבאמת מדובר בחפץ שלך, וצריך להיזהר בזה מאוד, שהרי ישנם הרבה דברים הנראים ממש דומים אחד לשני. אבל אם ברור לך, אתה יכול להציל את שלך, אפילו בכוח, אם נדרש. ואינך חייב להוליך את הגנב לבית הדין, "שבכגון זה, שגוף החפץ שלו הוא בעין [=קיים], אדם עושה דין לעצמו להצילו ממי שגזלו, או ממי שבא לגזלו, או ממי שבא להזיקו, בכל הצלה שיכול אפילו בהכאה. ואף אם לא יגיע לו שום הפסד אם ילך לבית דין, אינו צריך לטרוח כלל" (שולחן ערוך הרב של בעל התניא, הלכות גזילה כ"ח).
המקור לדין זה נמצא בגמרא (ב"ק כז ע"ב), שם הגמרא דנה אם אדם רשאי לעשות דין לעצמו, וכאמור נפסק במקרה שלך שמותר, אלא שלא בכל המקרים זה מותר, ואין ללמוד מכאן למקרים אחרים. וגם במקרה שלך קיימת שאלה, הרי בשולחן ערוך כתוב שמותר לקחת את החפץ ש"ביד אחר", אבל האם מותר לך להיכנס בלי רשות לרשותו ולקחת את שלך?
בהמשך הגמרא שם כתוב: "בן בג בג אומר: אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב …". ולמרות שהרמב"ם וגם השולחן ערוך לא פסקו כך לדין, יש ראשונים הסוברים שזהו דין גמור, ואפילו איסור מן התורה (עיין מנחת חינוך מצוה רכ"ד). וגם בשולחן ערוך הרב (שם) כתוב: "אבל לא ילך לבית הגזלן לגנוב שלו, שמא יראה עליו כגנב". אבל גם הוא מתיר אם אין דרך אחרת, ומוסיף: "אלא אם כן אי אפשר להצילו בענין אחר".
ולכן נראה שאתה צריך ללכת לרכבו בגלוי, עם עוד כמה אנשים (גדולים וחזקים, שלא תצטרך להשתמש בכוח), ולהגיד לו בגלוי שאתה לוקח את שלך. ובזה אתה תהיה נקי מה' ומישראל. אבל אם אתה מפחד מזה, או אינך רואה דרך אחרת, אפשר להציל את שלך אפילו בדרך סתר.

לעוד שאלות של הרב ספרלינג