מה עדיף צדקה לעניים או ללימוד תורה?
שאלה: יש לי מעשר כספים לחלק, וביקשו ממני לחזק ישיבה מסוימת. אבל כשאני מתבונן במצב עם ישראל כיום, כאשר מתרבים העניים, האם לא עדיף לתת את הכל לאיזה בית תמחוי, כדי לפרנס את הנזקקים קודם?
תשובה:
בספרו החשוב של החפץ חיים בענייני צדקה "אהבת חסד", מבורר שעיקרו של מעשר כספים "הוא לצדקה, לחלק לעניים, וקרוביו העניים הם קודמים בזה לאחרים". ומיד אחר כך מוסיף "ואם קרוביו אינם עניים, ומחלקם לעניים אחרים, מהנכון שיהדר לכתחילה לחלקם לעמלי תורה, למען יחזקו בתורת ה'". והמקור לדבריו הוא במדרש תנחומא פרשת ראה (סימן יח) "עשר תעשר – עשׂר בשביל שתתעשׁר, עשר כדי שלא תתחסר, רמז למפרשי ימים [היינו אותן אנשים העוסקים במסחר] להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה". והוא מאריך שם במדרשים ודברי חז"ל שמלמדים שעיקר הצדקה הוא לעזור ללומדי תורה. כדוגמה, דברי הגמרא (חולין קל ע"ב): "מנין שאין נותנין מתנה לכהן עם הארץ? 'ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ה" (דברי הימים ב, לא) – כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת, ושאינו מחזיק בתורת ה' – אין לו מנת" – מטרת הצדקה האמורה כאן היא למען יתחזקו בתורה!
לכן, שתי המטרות האלו – פרנסת עניים, ותמיכה בעמלי תורה – הם עיקר מטרת השימוש במעשר כספים. ויש שכתבו (לא כמו החפץ חיים) שעמלי תורה אפילו קודמים. ולצערנו במצב של היום, ישנם לא מעט עמלי תורה שהם גם עניים כפשוטו. ואם תתן להם, אתה יוצא מכלל המחלוקת ומפרנס עניים רעבים ללחם, וגם זוכה לחזק תורה בעם.
גם ביחס לשאלה העקרונית, האם לפרנס ישיבות ומוסדות תורה, בזמן שיש עניים רעבים ללחם, נראה שאין להכריע לתת לאחד ולא לשני, ופשוט שיש לתת לשתי המטרות. שאם כל אחד יתן את הצדקה שלו למטרה אחת בלבד, אז כל שאר המטרות יצטמקו מחוסר, ובסוף יחדלו מישראל. לא יתכן שנדאג רק לעניים ולא תהיה תורה בישראל, כמו שלא יתכן שלא נפרנס עניי העם ורק ייבנה בנין התורה. כעין זה כתב הערוך השלחן ביחס לחלוקת כספי צדקה בין קרובי משפחה, שיש להם קדמות הלכתית, לשאר עניים, (יו"ד רנ"א, ד) "שאם נאמר דברים כפשוטן שאלו קודמים לאלו, ואלו לאלו, שהכוונה שאין צריך ליתן כלל למדרגה שאחר זה, … אותם העניים שאין להם קרובים עשירים ימותו ברעב, ואיך אפשר לומר כן… הנותן צדקה מחוייב ליתן חלק לעניים הרחוקים אלא שלקרוביו יתן יותר". וכן פסק השו"ע (יו"ד רנז, ט) "לא יתן אדם כל צדקותיו לעני אחד בלבד". ולכן כתב החפץ חיים: "ואם אינו יכול לחלק כולם לבעלי תורה, יראה לחלק להם על כל פנים רובם או חציים" (אהבת חסד, חלק ב, פרק י"ט).
ולכן עצתי לך היא, שכל אדם יחלק את כספו לכמה מטרות. אם יש קרובים שנצרכים, ודאי חייבים לעזור להם קודם. וגם שאר עניי ישראל, יש לתת להם צדקה, אבל גם יש לזכור שאחת ממטרות הצדקה העיקרית היא לתמוך בעמלי תורה. ולכן יש למצוא את מוסדות התורה הקרובים ללבך (כמו מקומות שבהם למדת, וכו') ולתמוך בהם בחלק גדול של כספי המעשר שלך.