תשובה:

יש הרבה אמת במה שכתבת שאתה חייב להדליק בבית שלך, ולא אצל בית הסבא. הרי ידוע שמצוות נר חנוכה היא "נר איש וביתו". החיוב הוא להדליק דווקא בבית. נכון שמצאנו שיש דין של "אכסנאי", זאת אומרת אורח, אבל מדובר באורח שישן ואוכל במקום אחר מביתו. ולכן הפוסקים דנו באריכות איפה ידליק אדם שנוסע לשבת או שנמצא בצבא.

אבל במקרה שלך, אין אתם נחשבים "אכסנאים", מפני שאתם עומדים לחזור לביתכם לישון לאחר המסיבה. ונראה ששייך מה שכתוב במשנה ברורה (סימן תרעז ס"ק יב) "מי שסועד אצל חברו באקראי (= לא בקביעות) ויש לו שם בית באותו העיר צריך לילך לביתו להדליק שם נר חנוכה". וכן כתבו עוד הרבה פוסקים שבמקרה שלך יש ג' אפשרויות לקיים את המצווה: א) להדליק מוקדם, לפני שנוסעים למסיבה. המוקדם ביותר שאפשר להדליק, מפלג המנחה (בערך  15:45), ולוודא שהנרות יהיו מספיק ארוכים ויישארו דלוקים עד כחצי שעה אחרי צאת הכוכבים. ב) להדליק על ידי שליח. אם תמנה אדם אחר להדליק בבית שלכם (בזמן) אפשר לצאת ידי חובה בזה. ובכל מקרה ראוי לעמוד על יד הסבא בזמן שהוא מדליק כדי לשמוע את הברכות ממנו, לענות אמן ולהסתכל בנרות. ג) להדליק כשחוזרים הביתה. אבל זה תלוי אם עדיין יהיה "פרסום הנס" בשעה כזאת. אם מדליקים בחוץ, אפשר לקיים המצווה רק בזמן שאנשים עוברים ושבים (בעיר עד 21:00-22:00, ובישוב לפעמים הרבה לפני זה). ואם מדליקים בפנים, אפשר להדליק בברכה כל הלילה, שהרי יש פרסום הנס לאנשי הבית (אשתך, במקרה שלך).

לכל אחת מהאפשרויות האלו יש חסרונות. להדליק מוקדם, או מאוחר אינו הדרך הטובה ביותר לקיים את המצווה, כמו שפסק השולחן ערוך (תרעב, א) שלכתחילה "לא מאחרים ולא מקדימים". ובהדלקה מאוחרת קיימת עוד בעיה, שהרי יש איסור לעסוק בדברים אחרים מזמן שהגיעה שעת ההדלקה, וכן אסור לקבוע סעודה (אכילה קטנה מותר). ואולי יש להקל ולהתיר להשתתף במסיבה ובסעודה, אם תסדר תזכורת להדליק לכשיחזור הביתה, כמו למשל לכוון את השעון המעורר שבסלולארי שיצלצל בשעה שאמורים להדליק בבית. ולגבי הדלקה על ידי שליח כבר נפסק ש"אדם עדיף משלוחו".

לכן, נראה שיש לסמוך על השיטות שמתירות להדליק בבית בו אוכלים בערב, היינו אצל סבא וסבתא (ע' בפסקי תשובות תרעז, ד, בשם שו"ת קנין תורה ה, ע"ב – וכן מצאתי במקראי קודש של הרב הררי בשם הרב אליהו שליט"א, פרק ט, כ). על פי שיטות אלו החיוב לחזור הביתה ולהדליק שם הוא רק כאשר אדם נמצא לבדו במקום שאוכל ואשתו ובני ביתו נשארו בבית. אבל במקרה שהלך עם כל משפחתו לבית אחר, ובביתו לא נשאר אדם, לא צריך לחזור הביתה, כי אין לו שם למי לפרסם את הנס. ולמרות שלבסוף יחזור לביתו ללון, מכל מקום עכשיו אין שם אדם, והחיוב להדליק חל עליו כרגע. במקרה כזה, עדיף ליטול ידיים בבית הסבא, ולאכול שם סעודה ממש, משום שמקום האכילה נחשב עיקרי לעניין זה – אבל אם לא אוכלים שם, וגם לא ישנים שם, קשה מאוד להחשיב המקום כ"ביתו", אפילו מדין "אכסנאי". ומסתבר שכל שאר אנשי משפחתך נהגו כך, וסמכו על השיטה הזאת (אפילו אם לא בדיוק הכירו אותה), ואין לפרוש מן המשפחה, או להתנהג באופן שונה מהם. אבל מה טוב אם בשנים הבאות יסדרו את זמן המסיבה שתתחיל אחרי שיהיה אפשרות לכל אחד להדליק בביתו, ואז לנסוע.

לעוד שאלות של הרב ספרלינג