תשובה:

מנהג זה נקרא "ניטל" (על שם ש"אותו האיש" ניטל מן העולם – או "ניתל" על שם שהוא נתלה) ונמצא בין חלק מהאשכנזים בחו"ל, אך אינו מוזכר לא בגמרא, לא בראשונים ולא בכתבי האר"י ז"ל. בקהילות הספרדים לא נמצא שום רמז לזה. מקורו הוא, כנראה, בקהילות באירופה, ששם היו תחת שלטון הנצרות, ואצלם היה מנהג שבליל חגם של הנוצרים היו מבטלים תורה עד חצות ויושבים בביתם, ורק אחרי חצות הלילה היו לומדים. (ויש חילוקי מנהגים ביחס לאיזה יום בדיוק, וזה מפני חילוקי תאריכים בין הגוים בקביעת חגם).
נתנו לזה כמה הסברים. יש שמסבירים מטעמים "רוחניים" – שבאותו לילה יש "קליפות" רעות חזקות, שלימוד תורה שלנו עלול לחזקם. ויש שהסבירו שבליל זה יש צורך לרבות בדבקות לה' בדרגה אפילו יותר גדולה מלימוד תורה, ולכן מרוב דבקות אי אפשר ללמוד תורה בכלל.
החתם סופר (באגרות סופרים ס' ב) כותב בשם רבו שהטעם הוא מפני שאסור לשמוח ביום חגם, לכן נוהגים כבאבלות ולא לומדים תורה שהוא מקור שמחתנו. אבל הוא עצמו לא קיבל טעם זה, ומסביר שהגויים נוהגים ללכת לכנסיות בחצות הלילה, ואז אם עם ישראל ישנים יש בזה קטגוריה עלינו. לכן רצו לגרום שדווקא בחצות היהודים ילמדו. אבל לא היו יכולים לקבוע מנהג שכולם יקומו אז ללמוד, מפני שזה יראה כאילו גם אנחנו משתתפים בחגם של הגויים, ח"ו. ולכן הנהיגו איסור ללמוד עד חצות, וזה בוודאי יגרום שהרבה תלמידי חכמים ובני תורה יהיו צמאים ללמוד אחרי חצות, ויקומו ללמוד, ובזה תתבטל הקטגוריה על עם ישראל.
בנוסף לכל זה, יש לתת טעם יותר פשוט, והוא שלצערנו בהרבה מקומות הגויים נהגו להשתולל באותו לילה, ולצרור את היהודים. ולכן נהגו לסגור את בתי הכנסיות ובתי מדרשות ולהסתתר בבתים עד יעבור זעם.
אבל כאן בארץ ישראל לא נהגו מנהג זה. ואמר הרה"ק ר' מרדכי מסלונים זצ"ל בשם הגה"ק ר' שמואל הלר זצ"ל אב"ד של צפת, שבארץ ישראל אין לחוש לניטל כלל. והוא ביסס דבריו על הרמב"ן (ויקרא יח, כה) שלכל ארץ ועם יש מזל ושר מלאך מיוחד, "אבל ארץ ישראל אמצעית הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו, זרע אוהביו, וזהו שאמר (שמות יט, ה) 'והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ', וכתיב (ירמיה יא, ד) 'והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים', לא שתהיו אתם אל אלהים אחרים כלל". וכן במכתב מהאדמו"ר מחב"ד זצ"ל (כ"ט אייר תשט"ז) נותן הרבי זצ"ל טעם אחר, מפני שברוב הזמנים בארץ ישראל היינו תחת שלטון מוסלמי ולא נוצרי, ועל פי זה לא היה טעם לנהוג "ניטל". [הדברים עד כאן מבוססים על מאמר בענין זה בקובץ המועדים – מוריה, ע"י הרב יוסף ליברמן].
ונראה לומר שהיום, במיוחד בארץ ישראל, אין לנהוג מנהג זה בכלל. ולא רק מהסיבות שאמרנו, אלא כאן בארצנו זכינו להיות גם באופן רוחני תחת שלטוננו (כשיטת הרמב"ן), וגם באופן מעשי אנו עצמאיים. בפעם הראשונה בזה אלפי שנים אנו זוכים לגור תחת שלטון יהודי שאינו קובע חגים לפי דתות זרות לנו, ואפילו משתמשת בקביעת חגים וחופשות בלוח העברי ובחגי ישראל. לכן, חוץ מביטול התורה שיש במנהג זה, יש בזה נתינת חשיבות לחגים של הגויים, שלולי ה"ניטל" היו עוברים בלי תשומת לב בכלל, ובודאי בלי לייחס להם שום חשיבות כלל. ואם נהגו כך בחו"ל מהטעמים שהזכרנו, אולי הדבר היה נצרך כדי להלחם ולהתגונן נגד התרבות הזרה לנו – אבל כאן בארצנו ובמדינתנו, הוא עלול לפעול בדיוק הפוך, ולתת עניין בחגים שאין לנו חלק או עניין בהם בכלל. אדרבה כפי שנרבה בלימוד התורה נוסיף כח לגרש את החושך…

לעוד שאלות של הרב ספרלינג