איך יוצאים ידי חובת קריאת הגדה?
שאלה: במשפחה שלי, כל אחד קורא חלק של ההגדה סביב השולחן. אבי מקדש, והילדים שואלים מה נשתנה, ואת ההלל וברכת המזון כולם שרים ואומרים ביחד. אבל בשאר החלקים, כל אחד קורא לפי התור. שאלתי היא, האם אני יוצא ידי חובה בזה, במיוחד שיש חלקים שנשים קוראות, ויש חלקים שאותם ילדים קטנים (פחות מגיל מצוות) קוראים. האם אני חייב לקרוא כל מילה בעצמי?
תשובה:
יש מצוה מהתורה "לספר בענין יציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן, כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח השם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם, שנאמר (שמות יג, ח) והגדת לבנך וגו'" (ספר החינוך מצוה כא). ושאלתך מתחלקת לשניים – האם אפשר לקיים מצוה זו על ידי שאחר אומר את המילים של ההגדה ואתה רק מקשיב, ועוד, גם אם זה מותר, האם מותר שגם אשה תקרא לאיש, או ילד לגדול?
הפוסקים דנו בשאלות אלו, ואף שאפשר למצוא דעות מחמירות, נראה ברור שאפשר שאחד יקרא את ההגדה עבור כולם. שכן מצאנו בגמרא שדנה אם עיוור חייב במצוות ההגדה, ומביאה כראיה שבבית רב יוסף ורב ששת, שהיו עיוורים, הם בעצמם אמרו את ההגדה עבור כל אנשי הבית (פסחים קטז). וכן משמע ברמב"ם שכותב כמה פעמים שיש "קורא ההגדה" אחד בשולחן (ע' ברמב"ם הלכות חמץ ומצה ח, ב). וכן מביא הרמ"א בשו"ע (תעג, ו) שאחד היה קורא לכולם – "ויאמרו בלשון שמבינים הנשים והקטנים, או יפרש להם הענין. וכן עשה ר"י מלונדרי כל ההגדה בלשון לע"ז, כדי שיבינו הנשים והקטנים" (כל בו ומהרי"ל). ובמעשה רב מובא שכן נהג הגר"א.
ולא רק שזה מותר, אלא יש פוסקים שאומרים שזה אף עדיף – "בני הבית … יוצאין בשמיעה מבעל הבית, שכן נכון לעשות משום ברוב עם הדרת מלך" (שולחן ערוך הרב תעג, כד). ולמרות שיש אומרים שעדיף שכל אחד יאמר כל מילה בעצמו, נראה שיש עדיפות לצאת על ידי אמירת אדם אחד, ולא רק משום "ברוב עם הדרת מלך", אלא משום שאז יש יותר קיום של המושג "והגדת", שהרי אם כולם אומרים ביחד כל מילה, למי בכלל "מגידים"? אלא נראה לומר שלכתחילה העניין של "מגיד" הוא שתהיה כאן שאלה ותשובה, אמירה והקשבה, דיבור ודיון משותף.
לגבי השאלה אם מותר לאשה להוציא גבר על ידי קריאתה, היו שנסתפקו בדבר (הפרי מגדים ועוד), ויש שאסרו משום שסברו שרמת החיוב של הנשים אינה דומה לזו של הגברים. אולם רוב הפוסקים סוברים שיש לנשים את אותה רמת החיוב שיש לגברים, משום שאף הן היו באותו הנס, וגם מפני חיובן מן התורה לאכול מצה. וכן משמע בשולחן ערוך (תעב, יד): "גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצוות הנוהגות באותו לילה". ולפי זה הן יכולות לקרוא את ההגדה עבור גברים. וכן פוסק הרב פיינשטיין זצ"ל (אג"מ או"ח ה, כ), וגם הרב עובדיה יוסף שליט"א (יחווה דעת ב, סה), ועוד.
וביחס לילדים מתחת לגיל מצוות, יש יותר מקום להחמיר, למרות שגם כאן יש מתירים (ספר חיים לראש בשם אורחות יושר). אבל יש לדעת שכל זה שייך רק ביחס לעיקר ההגדה, שהיא החלק של "כל מי שלא אמר … פסח, מצה ומרור" והשלוש פסקאות שמסבירות אותם. ואם יסדרו שגבר מעל גיל מצוות יקרא את החלק הזה (או שתקרא את זה לעצמך ביחד עם הקורא/ת) ודאי יוצאים ידי חובה, גם אם הילדים יקראו חלקים אחרים של ההגדה.
לסיום: אחרי שראינו שיש מקום לנהוג כמו שמשפחתך נוהגת בעניין קריאת ההגדה, יש להמשיך את מנהגם, שהרי דווקא בליל הסדר יש חשיבות יתר להמשכיות המנהגים המשפחתיים (כל זמן שאינם מנהגי שטות או איסורים), כדי לחזק את שלשלת המסורת מדור לדור – מזמן יציאת מצרים עד ימינו, אל העתיד ועת ביאת משיח צדקנו.